|
עמוד:H11
אחר דור חתר להוכיח לעצמו ולאשר סביבו את שושלת הנצח של אומתו , שנזדעזעה עד היסוד מהתבדותו של בחירה גואלה ומהזדייפותה של תנועת תקוותה . זלמן שזר , , ’Ostjude ‘ ציוני סוציאליסט שנמנה על חבורה גדולה של מהגרים יהודים שהתקבצו בברלין בראשית המאה העשרים , נחשף לתמורות החברתיות והתרבותיות העצומות שעברו על היהדות הגרמנית . בחירתו לחקור פרשות היסטוריות מסוימות בתולדות יהודי גרמניה , כמו גם הפרשנות ההיסטורית שנתן בחיבוריו לתמורות הללו , היו גילוי נוסף לזיקתו האמיצה לאסכולה ההיסטורית הציונית . כך למשל גילה עניין מיוחד בתולדותיו של ' האיגוד לתרבות ולמדע היהודים , ' אגודה מדעית של סטודנטים יהודים צעירים בפרוסיה שבה רואים ההיסטוריונים את ראשיתה של ' חכמת ישראל' בגרמניה . אחדות הפזורה היהודית בכלל , והפזורה האשכנזית בפרט , הוא מוטיב העובר כחוט השני בכל מחקריו היסטוריים של שזר . יהדות אשכנז הייתה בעיניו יחידה לאומית תרבותית אחת , שחוברה במנהג הדתי , בלשון הדיבור ובצורת הארגון הקהילתי . בעניין זה חברה עמדתו הציונית עם הלאומיות הרדיקלית המזרח אירופית , היידישיזם והניאו רומנטיקה של השמאל היהודי , שביקשו יסודות לאומיים יהודיים דווקא בתרבות העממית ובחיי השכבות העממיות של בני המעמדות הנמוכים . עשרות שנים רבות לפני שכתב ישראל היילפרין , חבר חשוב נוסף ב'אסכולה הירושלמית , ' אף הוא ציוני סוציאליסטי בהשקפותיו , במאמרו הקלאסי " נישואי בהלה במזרח אירופה" ( תשכ"ב ) על אחדותה של החברה היהודית המסורתית , המתגלה נוכח מיעוט השפעותיהן של חלוקות פולין על היהודים שנעשו נתיני פרוסיה , אוסטריה ורוסיה : [ ... ] והנה מתגלה לפנינו החברה היהודית בפולין ובפולין לשעבר , מחולקת בינה לבין עצמה ומפורדת בין שלוש מלכויות , כגוף אחד , חי וקיים שכל אבר מאבריו מגיב וחוזר ומגיב תגובה רפלקטיבית ובאותה צורה עצמה על כל ניסיון לפגוע באורח חייו וערכיו המסורתיים . כתב זלמן שזר ( תרפ"ט ) על גביות עדות בלשון יידיש שנשתמרו בשאלות ותשובות ממרכז וממזרח אירופה כמקור היסטורי ללימוד התרבות היהודית : הללו משקפות את לשון הדיבור החיה במשך כמה מאות שנים רצופות בכל הארצות ושטחים שיידיש חיה בהם . לא בכדי העמיד ב . בורוכוב — כבר בשנים הראשונות לפעולת המחקר הלשוני שלו , [ ... ] את הכלל : אם רוצים אנו בכל זאת לקנות מושג על לשון הדיבור של יידיש באותו זמן , אין הספרות הרווחת נותנת לנו שום ידיעה , ואנו אנוסים לפנות אל מסמכים בודדים , ששרדו מאותו זמן על פי רוב הן גביות העדות בדין תורה בשאלות ותשובות ( דער פנקס , ווילנע תרע . ( ג" קיום צוואתו של ב . בורוכוב היא במידת מה תעודתה של עבודתנו זו . שזר הציג במאמרו את ראשיתו של מפעל כינוס מחקרי , ששילב מקורות מקהילות גרמניה , בוהמיה , פולין וליטא של העת החדשה המוקדמת , כמילוי צוואה של הוגה דעות ציוני מרכסיסט ! מקור השראתו המדעי , ומורה דרכו הרעיוני , היה אביה האידיאולוגי של מפלגת ' פועלי ציון' דוב בר בורוכוב . ( 1917-1881 ) במילים אחרות , שזר קרא אל תוך החומר הרבני שייצרה הרשת התורנית המסועפת שנפרשה על פני מרכז אירופה ומזרחה , מושגים של לאומיות ניאו רומנטית . 5 שם , עמ' . 103 6 ישראל היילפרין , " נישואי בהלה במזרח אירופה , " בתוך : הנ"ל , יהודים ויהדות במזרח אירופה , ירושלים תשכ"ט , עמ' . 309 7 אורי דורות , עמ' . 242
|
|