|
|
עמוד:11
הקדמה לבי במזרח ואנכי בסוף מערב – איך אטעמה את אשר אכל ואיך יערב ? רבי יהודה הלוי הפיוט המופיע לעיל כמוטו , פרי עטו של רבי יהודה הלוי , אינו משקף את המציאות ששררה בעולם היהודי בעת החדשה . במהלכה , יש להודות בכך , נטו יהודים בגופם להגר מערבה , ובו בזמן ביקשו את המערב גם בלבם . למציאות זו היו תוצאות מעורבות , חלקן טרגיות וחלקן מוצלחות . קשה לתמצת את השלכותיה הערכיות והמעשיות של הוויה זו במילים ספורות . במבוא זה נסתפק , אפוא , בניתוח קצר של שתי דוגמאות היסטוריות הרומזות על מוקדי הדיון של ספר זה וגם על רוחו . שתי הדוגמאות מעידות על תהליכים שהתרחשו בסוף המאה התשע עשרה , אך התחוללו לכאורה בהקשרים יהודיים שונים מאוד זה מזה , שהמכנה המשותף שלהם , לטוב ולרע , הוא האוריינטציה המערבית . באפריל , 1891 הוציא המשטר הרוסי צו גירוש ליהודי מוסקבה . הגזרה הבהילה את היהודים ברחבי האימפריה הרוסית , ובמהלך 1892-1891 נטשו את בתיהם עשרות אלפי יהודים ממזרח אירופה , רובם מרוסיה , והיגרו לארצות הברית של אמריקה . בתחילה נסעו רבים מהם ברכבות שעברו בברלין , בדרכן לערי הנמל ברמן והמבורג . באביב ובקיץ של שנת , 1891 הגיעו מהגרים יהודים רבים , לעתים 2 , 000 ביום , לברלין , אבל פקידי השלטון בעיר זו שמרו על כך שאיש מהם לא יישאר בגרמניה . השלטון הגרמני הקפיד על כך שכל יהודי , ללא יוצא מהכלל , ימשיך בדרכו לארצות הברית . המהגרים שהגיעו לברלין היו מותשים , מפוחדים , ולעתים קרובות ללא פרוטה בכיסם . בדידותם הופגה מעט הודות להתארגנות של קבוצות צעירים יהודים ממזרח אירופה – סטודנטים נמרצים ששהו בגרמניה כמה חודשים או שנים עוד בטרם הגיעו לשם המוני המהגרים . בחודשי האביב והקיץ נהגו הסטודנטים הללו לבוא לתחנות הרכבת השונות בברלין מדי יום בחמש בבוקר , כדי לקבל את פניהם של המהגרים , לשוחח עמם בשפתם ולספק להם מעט מזון וביגוד .
|
|