|
|
עמוד:13
. 5 האוחזים בתפקיד רשמי כלשהו במפלגה ) לעומת מי שאינם כאלה ) והמגלים רמת פעילות גבוהה יחסית ) לעומת החברים הפסיביים ) א . על פי הסקר , אוכלוסיית בעלי התפקידים במפלגות מבוגרת יותר , ותיקה יותר , ויש בה שיעור גבוה יותר של גברים משיעורם בכלל החברים . ב . ההבדלים בהשכלה , בהכנסה ובמידת הדתיות קטנים מאוד . ג . בפרק הזמן שחלף בין 1986 ל 2009 " הזדקנה" אוכלוסיית בעלי התפקידים במפלגות והגיל הממוצע שלהם עלה — במפלגת העבודה בחמש שנים ובליכוד בעשר שנים . זהו ממצא מעניין והוא תומך בממצאים ( בישראל ובעולם המערבי ) המורים על חוסר עניין של צעירים בפעילות פוליטית , בעיקר בתחום המפלגתי . ד . שיעור בעלי התואר האקדמי מקרב בעלי התפקידים בשתי המפלגות — מפלגת העבודה והליכוד — כמעט הכפיל את עצמו . ממצא זה משקף את התמורות בחברה הישראלית בעשורים האחרונים , עם הנגשת ההשכלה הגבוהה לציבורים גדולים יותר . ה . גם מסקרים קודמים וגם מהסקר הנוכחי ניכר כי בעלי תפקידים במפלגות הם ציניים וביקורתיים יותר כלפי הפוליטיקה הפנים-מפלגתית לעומת חברים מן השורה . ו . בהשוואה בין חברים פעילים לבין חברים " רדומים" ( פסיביים ) נמצא , כצפוי , שהחברים הפעילים מבוגרים יותר , ותיקים יותר ויש בהם פחות נשים . ז . בשאר המאפיינים הדמוגרפיים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הפעילים לבין החברים הרדומים , פרט לכך שהחברים הפעילים הביעו שביעות רצון רבה יותר מהמפלגה וביטחון גדול יותר בתמיכתם בה בעתיד . . 6 תהיות והמלצות באשר לעתיד החברות המפלגתית כערוץ השתתפות פוליטי מחקרנו מעלה עדויות לדעיכה של מוסד החברות המפלגתית הישראלי ובה בעת מאבחן כי לעת עתה יש לחברי המפלגות בישראל השפעה לא מבוטלת , ולעתים
|
|