|
|
עמוד:11
שני תחומים נמצאו במחקר כתחומים שמחוקקות , יותר ממחוקקים , עוסקות בהם במובהק : התחום שקשור ב"נושאי נשים" והתחום שקשור בסוגיות של ילדים ומשפחה . מתמונת מצב זו ניתן לגזור שתי מסקנות עיקריות : ראשית , בתחומים אלה נשתמרה , גם בקרב המחוקקות והמחוקקים , תפיסה פטריארכלית למדי שלפיה נשים הן האחראיות העיקריות לבית , לגידול הילדים ולתחזוקת המשפחה . ושנית , הממצאים מלמדים כי חברות הכנסת הן הדואגות הראשיות לקידום מצבן ומעמדן של נשים בחברה ולשוויון המגדרי . מסקנה זו היא בבחינת צידוק נורמטיבי ראשון במעלה להגדלת ייצוגן הפרלמנטרי של נשים . כיצד אפשר לשפר את ייצוגן של הנשים בכנסת ? ספרות המחקר מפרטת גורמים משפיעים רבים על ייצוג נשים בפרלמנט . רבים מהם הם גורמים תרבותיים–חברתיים שקשה מאוד לשנותם , בוודאי בטווח הקצר — תרבות פוליטית , תפיסות דתיות , השכלתן של נשים , השתתפותן בשוק העבודה ועוד . ואולם לצד גורמים אלו יש גורמים מוסדיים , ואותם אפשר לשנות באמצעות רפורמות מתאימות . כמה מאותם גורמים מוסדיים קשורים לשיטת הבחירות , אך בתחום זה קשה לחולל בישראל רפורמות שיסייעו לקידום ייצוג הנשים בכנסת , שכן כבר היום מאפייניה של שיטת הבחירות — בחירות יחסיות ורשימתיות ושימוש במחוז בחירה אחד גדול ( של 120 נציגים ) — אמורים להקל את היבחרותן של נשים לכנסת . מאפיין מוסדי אחר , אשר דווקא מעורר קשיים בהיבחרות של נשים לכנסת , הוא גודלה של הכנסת , או שמא נכון יותר — קוטנה . בית המחוקקים הישראלי הוא אחד הפרלמנטים הקטנים בעולם יחסית למספר האזרחים . ההשערה שבית מחוקקים קטן פוגע בייצוגן של הנשים מתבססת על ההנחה שלנשים יש בדרך כלל פחות משאבים פוליטיים משיש לגברים ( משאבים כלכליים , חשיפה תקשורתית , קשרים עם קבוצות עניין ועם אליטות פוליטיות ועוד , ( ולכן רובן מוצבות במקומות נמוכים ברשימות לבית המחוקקים . משום כך הגדלת הכנסת צפויה להגדיל לא רק את מספר הנשים בה , אלא גם את שיעורן . כדי לבחון השערה זו בדקנו מה היה משתנה בייצוג הנשי אילו עמד מספר חברי הכנסת על . 180 תוצאות הבדיקה מלמדות שהגדלה כזאת הייתה משפרת את שיעור הנשים בכנסת שיפור מתון : בבחירות לכנסת 17–ה שיעורן היה עולה
|
|