|
|
עמוד:8
שבעה נושאים הנחו אותנו בחיבור השאלון והראיון והם משתקפים בחלוקה הנושאית האחידה המופיעה בכותרות שונות בשערי הספר . למרות הנושאים המוגדרים שהנחו אותנו עמד הראיון תמיד על רמת פתיחות והגינות אקדמית . נמנענו במתכוון לכוון את שאלותינו להנחות או למוסכמות שרצינו לבחון , והקפדנו , כלשון העם , לא "לשים תשובות בפי המרואיינים . " זאת אחת הסיבות לכך שהחלטנו לאמץ סטנדרט של שני מראיינים כדגם פעולה נשאף - הבודקים זה את זה ומבקרים זה את זה ביחס לנושא , וביחס לתפקודם כמראיינים . הספר מחולק לארבעה שערים - שער לאזור , התואמים את הסדר הכרונולוגי של הראיונות והמעבר מאזור לאזור בין השנים 996 ו ועד שנת . 2003 השער הראשון הוא חבל תענך , השני - צפון הנגב , השלישי - פרוזדור ירושלים והאחרון הגליל המערבי . כל אזור ואזור מביא את קטעי העדויות והסיפורים על פי חלוקה נושאית החוזרת בשמות שונים בכל אחד מהם . החלוקה הזאת מאגדת את הספר לאזוריו השונים על פי שבעה נושאים , אשר למרות כותרתם השונה יופיעו תמיד על פי אותו הסדר . הנושא הראשון הוא ארץ המוצא , הרקע וההכנות לעלייה . הנושא השני עוסק בקליטה ובהתיישבות ונוגע במשוואת ה '' אחיזה נטישה . " הנושא השלישי עוסק בסוגיית ה " זהות , " כיצד מעריכים המרואיינים את זהותם הישראלית , העדתית והמגדרית ובכלל זה התייחסותם אל זהות בניהם או הוריהם . הנושא הרביעי עניינו מסורת ודת , שבת ומועד מול סדר עולם חילוני . הנושא החמישי עוסק בחינוך , בתי ספר והוראה . הנושא השישי מתייחס לפן הביטחוני של הקיום והשפעותיו על חיי המתיישבים . הנושא השביעי מתמקד במשבר הקיומי , בביקורת , בקול הזעקה והמחאה .
|
|