הקדמה

עמוד:1

הקדמה מזה כעשרים שנה עוברת התנועה הקיבוצית טלטלה עזה המשנה מהותית את פניה הקודמים . כמאה שנה לאחר הקמת הקבוצה הראשונה , לאחר שעברו להן תקופות שפל ושגשוג , תקופות עלייה והתעצמות ותקופות ירידה ומשבר , הגיעו הקיבוצים לפרשת דרכים חדשה . גם בעבר ידעו הקיבוצים שינויים מרחיקי לכת . מן הקומונה של העשורים הראשונים של המאה העשרים היו בשנות השישים והשבעים לקהילה ממוסדת שאפתנית פחות וחומרנית יותר . אולם משבר שנות השמונים הקפיץ קיבוצים רבים אל עידן של שינויים שפגעו הפעם בעיקרי העיקרים שנחשבו עד לפני זמן לא רב לאסורים בתכלית האיסור — הנהגת שכר ואף שכר דיפרנציאלי , הפרטה עד כדי ניכוס דירות לחברים , הרחבה קהילתית המיועדת לתושבים לא חברים , אישור של שימוש ללא מגבלות במקורות כספיים פרטיים ועוד . קיבוץ שנקט חידושים כאלה או אחרים כונה הקיבוץ המתחדש , וזאת בניגוד לקיבוץ ששמר על המודל הקודם ונקרא עכשיו 'שיתופי . ' הקיבוץ המתחדש נכנס אפוא לשינוי מקיף שאינו יכול שלא להעלות שאלות נוקבות על מהותה של הקהילה הקיבוצית . שאלות אלו נוגעות ישירות לדיון בנושאים העומדים היום ברומו של העולם האינטלקטואלי . לאחר תקופה ארוכה שהנושא לא עלה על סדר היום , חזרו הוגי דעות בני דורנו לדון באפשרות לקיים אוטופיות חברתיות שיבטיחו אורחות חיים חדשות ויתאימו את הטכנולוגיה לצורכי האדם . הוגים כגון פרנקל , בארו , גירץ , טופלר ואחרים מבקשים לתמוך במודלים של חיי חברה הבנויים על שיתוף ושוויון , מתוך שהם מקדשים גם את השמירה על עקרון השוק ועל תחרות בין יזמים , שמהם נובעת גם מידה של אי שוויון חברתי . המכנה המשותף לדימויים השונים של חברה עתידית שהוגים אלה מציעים הוא העיקרון שלפיו אוטופיה היא מסגרת שבה ירצה האדם לחיות בלי להתייחס לעמדה שלו בתוכה ומתוך כך יראה בה דרך חיים ראויה . עם זאת ברור גם לאותם הוגים שמימוש מעשי של שאיפה זו דורש מיסוד כלשהו , ארגון , חלוקת תפקידים והייררכיה . רק על פי ממד זה ותרגום המודל למימוש הולם תיבחן הסבירות של האוטופיה לעובדה חברתית המשכית . אם מדובר לא על בריחה מהחברה אלא על השתתפות 'אחרת , ' על הקהילה להוכיח את יעילותה ולהשתתף במערכות כלכליות ופוליטיות שבהן תתמודד ותתחרה עם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא