|
|
עמוד:12
האינטרסים שלה . גם אם היתה זו במידה רבה הנהגה אוליגרכיה , שלא אחת ידעה להציב את האינטרסים שלה מעל אלה של כלל הציבור ( ולא כאן המקום לברר כיצד התקיים הדבר . ( במידה מסוימת נהגה העדה היהודית לפי עקרונות אנרכיסטים מובהקים ; בכמה מקומות וזמנים אף ידעה לקיים יסודות קונפדרטיביים בין קהילתיים . ועדיין לא העלינו את נושא מיעוט השררה בעדה היהודית של בית שני , מגיבושה בימי עזרא ונחמיה ועד ערב מרד החשמונאים . יש מסורה עמומה של " אנשי הכנסת הגדולה , " שאין יודעים כיצד — ואם בכלל — קיימו שלטון ושררה . אגב 1 ראוי לציין כי האנרכיזם ה"קלאסי , " שעסק בניתוח מהותן של מרידות האיכרים בשלהי ימי הביניים ובראשית העת החדשה , עמד על היסוד האנרכיסטי שלהן , שהרי סיסמתן היתה — קיום הזכויות והמעמד של העדה הכפרית , שגס בימי פריחת המשטר הפיאודלי קיימה מידה רבה של שלטון עצמי . לאמור ו הלקח ההיסטורי לא היה זר לחשיבה האנרכיסטית ורחוק ממנה , חרף דחייתה את הנוסח המרקסיסטי של חוקי התפתחות היסטורית נוקשים בשם המטריאליזם ההיסטורי ( ואולי דווקא משום כך . (! אמנם גם נקודת המוצא של ילקוט זה היא הנקודה היהודית , אך בכל זאת נבדל הוא מהילקוט הראשון . הראשון עוסק בעיקר בתקופה , שבה ביקשו האנרכיסטים להציב דרך אחרת לחיסול השיטה הקפיטליסטית בכלכלה ובשלטון , שונה מזו שהציע הסוציאליזם המרקסיסטי . ואילו רוב הדברים המובאים בילקוט זה עוסקים בבעיות שנולדו במאה העשרים . ? אם אגב ניסיון הגשמת הסוציאליזם המרקסיסטי בטהרתו בברית המועצות , בטרם נחשף אופיו האלים והמושחת של המשטר ( עיקר מאמרו של אריך מיהזם ) ואם נוכח השינוי המבני העמוק של הייצור הקפיטליסטי בעידן הטכנולוגיה העילית והאוטומציה ( קטעי מאמרו של מוריי בוקשין . ( מאמרים אלה
|
|