רקוויאם לדרום

עמוד:9

סיני למצרים הביא למחסור בסחורות אלו ואף לניתוק קשרי משפחה ומסחר בין הצדדים . הפיתרון היצירתי שמצאו קציני בסיס אבו רודס , שהתקנאו בעמיתיהם שפעלו דרך גשרי הירדן : מעבר ייחודי שכונה "סירת המזון , " כעין וריאציה מקומית ל"גשרים הפתוחים" הרואה כאן אור לראשונה . קציני המרחב יצרו קשר עם שייח' בעל השפעה רבה בדרום מערב סיני , שאחז בקשרים הדוקים עם סוחרים , מבריחים ו"שאר צדיקים" במצרים . הפיתרון שהוצע : הפעלת כעין מעבורת שתעביר מטענים ואספקה ממצרים לסיני דרך מפרץ סואץ . הרעיון קרם עור וגידים והסירה החלה לפעול אחת לשבוע , עמוסה לעייפה בשקי מזון , במיכלי דלק וכמובן בבדואים שחצו את המפרץ מצד לצד . המהלך אפשר לבסיס להעביר את מקורותיו למצרים ולהחזירם לשטחנו , ונצפו ניצנים ראשונים של מודיעין שהושג בדרך זו . חיש מהר לאחר הפעלת הסירה , התייצב המודיעין המצרי בראשות רס"ן בשם יחיא שבאייכ , וניצל אותה למטרות דומות . כך סוכנים אמיתיים וסוכנים כפולים , שהוכפלו מחדש לאחר שנחשפו קשריהם עם המודיעין המצרי , התחרו ביניהם : מי מהצדדים יפיק מודיעין טוב או ערכי יותר . החומר שהושג באמצעות " סוכני הסירה" כלל צילומים של מסלולי נחיתה , מכ"מים חדשים שהוצבו במצרים , היערכות הצבא לאחר שוך הקרבות וכן נושאי שטח - מוצבים , דרכים , פרטים אודות נמל עדבייה שלחוף המערבי של מפרץ סואץ ועוד . בפרוץ מלחמת ההתשה הוטלה על המרחב בפקודת אלוף פיקוד הדרום משימה נוספת וחדשה : קבלת אחריות ל"ביטחון פנים" בסיני . זאת עקב ריבוי ניסיונות להתארגנות גורמי פח"ע והחדרת חוליות מודיעין ממצרים בסיוע בדואים מקומיים . לצורך זה הוקם במרחב "צוות סיני , " ולימים יחידה , 98 שמילאו משימות אלה בשנים , 1972 1968 עד שהועברה האחריות לביטחון הפנים לידי השב"כ . לאחר סיום העברת המקורות להפעלת השב"כ פורקה היחידה , ומרחב דרום המשיך ביתר שאת למלא את משימותיו המסורתיות עד לפרוץ מלחמת יום הכיפורים . קציני המרחב יצרו קשר עם שייח' בעל השפעה רבה בדרום מערב סיני , שאחז בקשרים הדוקים עם סוחרים , מבריחים ו"שאר צדיקים" במצרים . הפיתרון שהוצע : הפעלת כעין מעבורת שתעביר מטענים ואספקה ממצרים לסיני דרך מפרץ סואץ מלחמת יום הכיפורים : "העיניים" של המפקדים בפרוץ המלחמה סופחו קציני המרחב לעוצבות הלוחמות ועסקו בחקירת השבויים תוך כדי הלחימה , ובהמשך עברו לפעול במחנות השבויים העורפיים . חוקרי השבויים הקרביים הפכו , תוך כדי הקרבות , ל"עיניים" של המפקדים והקמ"נים . חלקם צוינו לשבח וזכו לתעודות הוקרה מטעם אלופי הפיקודים . היחידה שילמה מחיר כבד ושלושה מקציניה נפלו : סרן משה עדינו שרעבי וסרן ישראל מנדלסון ז"ל בקרב בעיר סואץ , וסרן זאב שטנדר ז"ל בקרבות ברמת הגולן . משימה זו הושלמה בחקירת יותר מ 5 , 500 - שבויים מצבאות מצרים וסוריה , שתרמה חומר רב ערך בתחומי תורת הלחימה , המודיעין הטכני , הקצונה וכוח האדם , תכניות אופרטיביות למתקפה ולהגנה , וכן נושאי אוויר וים . עם שוך הקרבות חזר המרחב לפעול במתכונת הקודמת לכיסוי הצי"חים החדשים : היערכות ובניית הצבא המצרי בעקבות המלחמה , נושאי השטח הקלאסיים ומתן מענה למשימות החדשות של מודיעין זרועות אוויר וים . פעילות זו נמשכה עד הסכם הפרדת הכוחות בינואר , 1974 ובעקבותיו הסכם השלום עם מצרים , קביעת הגבול ופינוי סיני . פרק סיני במשימות היחידה , שנפתח בתום מלחמת העצמאות , תם . המרחב המשיך להתקיים עוד כמה שנים , במשימות של גיוס סוכנים ברצועת עזה ושיגורם לארצות היעד . בשלהי 2010 פורק המרחב והאחריות הכוללת לרצועה הועברה לידי השב"כ . בהיות רשימה זו מעין רקוויאם למרחב דרום , לנוכח היסטוריה ממושכת ומפוארת , תהא זו חובה נעימה להודות ולהעריך את קציני המרחב וחייליו לדורותיהם - על עבודה מפרכת בתנאים קשים לאורך שנות דור תוך גילוי נחישות , דבקות במטרה וחשיבה " מחוץ לקופסה . " יגאל סימון ויוסי לבקוב , מלחמת ששת הימים בגשר אל - חסיין מסיבת עיתונאים מאולתרת בסיום מירדף אחר חוליית מודיעין מצרית שחדרה לדרום סיני כחודש לאחר תום מלחמת ששת הימים . מימין לשמאל בדואי מכוחותינו , העיתונאי רון בן ישי , יגאל סימון , העיתונאית תלמה אליגון ומפקד מרחב שלמה-נחשון

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר