|
|
עמוד:104
מילנר סבור שיש צורך לכלול במסגרת של הכשרת מורים תכנית ליבה בנושא השונות . לדעתו , כל מורי המורים צריכים לבנות , מתוך הבנה ושיתוף עם מורי בית הספר , תכנית של ״לימודי שונות״ שתהיה חלק מהכשרת המורים ותתבסס על חמש הנקודות המוצגות לעיל . על סמך המודל לרפורמה הקוריקולרית בתחום של רב תרבותית , מודל שהציע כמה גישות להתמודדות עם רב תרבותיות , ( Banks & Banks , 2009 ) מילנר מציע לבסס את הכשרת המורים על הגישה הטרנספורמטיבית . גישה זו משנה את האופי והליבה של תכנית הלימודים בהכשרת מורים . הוא מציע שסטודנטים להוראה ילמדו לפי תכנית לימודים המאפשרת התנסות בטרנספורמציה ופעולה חברתית , ( social action ) ויתנסו בשילוב גישות אלו בהוראה שלהם . הגישה הטרנספורמטיבית צריכה לדעתו לשלב – ולא רק להוסיף – פרספקטיבות מרובות בתכנית הלימודים , כך שהתכנית לא תבטא תפישת עולם דומיננטית אחת , אלא תאפשר קיום של תפישות מנוגדות . הגישה הטרנספורמטיבית מתמקדת בתפישותיהם של מורים ובתהליכי החשיבה שלהם , ומעודדת חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית . מילנר מאמץ גם את הגישה השנייה שבאנקס ובאנקס הציעו ברפורמה שלהם – גישה לקבלת החלטות ופעולה חברתית , שעוסקת במעשה הממשי . גישה זו מוסיפה על הגישה הטרנספורמטיבית את ההתנסות בפעולה לאחר תהליך של למידה . לפי גישה זו פרחי הוראה צריכים להיות מעורבים באופן פעיל במיזמים הקשורים לשונות מכיוון שאלה יאפשרו להם להעמיק את תפישותיהם ולשנות את הפרקטיקה שלהם באופן כזה שיוכלו ללמד את תלמידיהם כיצד לזהות היעדר שוויון ולהילחם בו . במילים אחרות , הגישות הביקורתיות לא רק נותנות כלים בידי המורה אלא גם מעודדות תלמידים לזהות אי שוויון ומעודדות אקטיביזם חברתי . למרות העיסוק הרחב יותר בשונות תרבותית יש גם ספרות העוסקת בהכשרת מורים להתמודדות עם שונויות נוספות , שונות קוגניטיבית למשל . במחקר שנערך בבריטניה ועסק בשונות בסגנונות קוגניטיביים ( סגנונות למידה ) של תלמידים , ( Evans & Waring , 2011 ) כמו במחקרים העוסקים בהכשרת מורים להתמודדות עם שונות תרבותית , עידוד פיתוחה של רגישות מורים לשונות מופיע כהמלצה מרכזית . לטענת הכותבים , פרחי ההוראה צריכים להיות מודעים להעדפות של סגנונות למידה , ולכן לפיתוח של מגוון דרכי הוראה התומכות בסגנונות שונים . מחקרים אחרים עוסקים בצורך להכשיר מורים להתמודדות עם שונות הקיימת בכיתה כתוצאה משילובם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל . סקר שערכו הרוי , ישל , באוסרמן ומרבלר ( Harvey , Yssel , Bauserman & Merbler , 2010 ) בארצות הברית מצא שמרבית הקורסים המוצעים בתכניות להכשרת מורים להוראה בחינוך הרגיל ( יסודי ועל יסודי ) ועוסקים בנושא השילוב – מתמקדים במאפיינים של הילד בעל הצרכים המיוחדים ( לדוגמה : ( Introduction to the exceptional child ובנושא הכיתה המשלבת ( לדוגמה : Inclusive . ( classrooms הקורסים האלה הם כלליים ותאורטיים . מעטות התכניות המציעות קורסים שמאפשרים רכישת כלים להוראה , להערכה ולניהול הלמידה בכיתה המשלבת . בישראל פורסם כבר ב 1994 ספרם של ישראל ריץש ורחל בן ארי שיטות הוראה לכיתה ההטרוגנית . בספר הצביעו הכותבים על שתי השונויות העיקריות שאליהן התייחסנו :
|
|