|
|
עמוד:21
מלהכריע ביניהם ולכל הכרעה יש מחירים משמעותיים . אי אפשר לצפות שתמיד יהיה אפשר לקבל ״גם וגם״ ולפעמים אי אפשר ליצור סינתזה בין ערכים מתנגשים . לכן , מלבד בסיטואציות קיצוניות , עלינו להסתפק לפעמים ב . 1 הכרעות שבהן אנו מוותרים על ערך תמורת ערך כשאין אפשרות אחרת . . 2 פתרונות תועלתניים שבהם אנו מחלקים את מרב המשאבים למרב האנשים בתנאים הקיימים . לדעת ברלין , פתרונות כאלו עדיפים על פתרונות אידאולוגיים קיצוניים או כאלה המצריכים קורבנות ממשיים . עדיף לחפש אחר איזון עדין ושביר בין ערכים מאשר לוותר על ערך , אם כי לא תמיד הדבר אפשרי . בוודאי שאין להתיימר לשלב בין כל הערכים . לסיכום , לפי ישעיהו ברלין , ערכים ותכליות , גם אם כולם ראויים , יבואו באורח בלתי נמנע לידי קונפליקט . אין אנו יכולים להשיג תמיד את כל התכליות שלנו בו זמנית בהרמוניה כוללת של ״גם וגם״ . אפשר לרכך את הקונפליקטים על ידי חתירה לאיזון בין תביעות ופשרות הוגנות . אפשר וצריך לאזן בין התביעה לחירות לבין התביעה לשוויון לאורה של סיטואציה נתונה . לא כל תביעה היא בעלת משקל דומה בכל סיטואציה ויש צורך בקשב לייחודיות ההקשר . כך גם במקרים של תביעות של צדק מול ערך השלום , או תביעות צדק מול ערך החמלה או אי הלבנת פנים ( שמירה על כבוד . ( חשוב גם לתת את הדעת לכל הגורמים הרלוונטיים להחלטה . חשוב באותה מידה שההחלטה תהיה רכיב בהשקפת העולם ובדרך החיים ושכל החלטה ( ה״מאזנת״ או ה״מפשרת״ ) תתאים לאותה השקפת עולם ולא תסתור אותה . מיכאל רוזנק : הכרעה בין ערכים מיכאל רוזנק תיאר בהגותו מודל של חינוך יהודי שיש בו גם מחויבות לתרבות היהודית ולעבר היהודי וגם פתיחות למיטב היצירה האנושית . מצד אחד הוא הטעים שחינוך יהודי בן זמננו אינו יכול להיות דוגמטי או אינדוקטריני . מצד שני הוא הדגיש בכתביו שאי אפשר לחנך לאוטונומיה ולביקורתיות בחלל ריק . סגולות אלו צומחות תמיד בזיקה לחברה מסוימת ולתרבות מסוימת שבמסגרתן האדם חי , פועל ויוצר . את דיונו בסוגיית החינוך לערכים ובעיית ההתנגשות בין ערכים הוא מתחיל בהצגת גישה חד צדדית ומצמצמת , שלה הוא מתנגד . על פי גישה זו הקונפליקט המשמעותי היחיד בתחום הערכים הוא בין עשיית הטוב ( דהיינו הליכה בדרך התורה ) לבין הליכה אחר היצר ( דהיינו הכניעה לחולשה , לעצלות ואף לאיזו נטייה לרשעות . ( על פי הגישה הזאת החינוך הערכי פירושו הכנסת הצעירים לתרבות של מעשים שיש בהם כדי לחשל אותם מפני היצר . ההנחה היא שהאדם נוטה לסיפוק עצמי ולפריקת עול . כאשר ערכים נתפסים כך הם מועמדים תמיד באורח דיכוטומי כנגד היצרים , כדלהלן :
|
|