|
עמוד:125
בתחומים שבהם הוא חזק . גישה כזו עשויה להבטיח ברמה העקרונית חינוך לכול דרך חינוך לכל אחד על פי צרכיו ויכולותיו הייחודיים . הדיון בשונויות ספציפיות במסמך נפתח בפרק העוסק במשפחה ובמיצב חברתי כלכלי . הקשר בין פערים במיצב חברתי כלכלי לבין פערים בהישגים לימודיים מוכר וידוע היטב . בחנים ומעקבים בישראל ובמדינות אחרות ( בפרט בארצות הברית ) מצביעים בבירור על כך שבעשורים האחרונים פערי ההכנסות בין משפחות מבוססות למשפחות עניות מתרחבים ועמם מעמיקים הפערים בתחומי החינוך וההשכלה . היעדר משאבים כספיים הוא רק אחד ממרכיבי הרקע הביתי , שהוא , על פי פרסומי המכון הבינלאומי לתכנון חינוכי של אונסק״ו , המשתנה הבודד המשפיע ביותר על הישגים לימודיים . בין שכבות חברתיות גבוהות ונמוכות יש , בנוסף לפער המשאבים , גם הבדלי ערכים , אמונות , ציפיות ואורח חיים . הנורמות של רוב מוסדות החינוך הפורמלי מוכתבות במידה רבה על ידי השכבות החזקות – האליטה השולטת על ההון לסוגיו השונים . ארבעה סוגי הון כאלה מונה בורדייה : הון תרבותי ( השכלה , מדע , אמנות וכדומה , ( הון חברתי ( קשרים חברתיים , ( הון סימבולי ( יוקרה חברתית ) והון כלכלי ( משאבים חומריים . ( קיימים קשרים ענפים בין סוגי ההון האלה , וברובם ככולם שולטת האליטה המכתיבה ערכים ונורמות . כתוצאה מכך יש תואם מסוים בין תרבות הבית של תלמיד מהמעמד הבינוני או הגבוה ובין תרבות בית הספר , עובדה המקלה על הסתגלותו והצלחתו . לעומת זאת תלמיד מהמעמדות הנמוכים יותר נחשף לקשיי התאקלמות עקב חוסר תואם בין שתי התרבויות שבתוכן הוא מוצא את עצמו . נוסף לכך ידוע היטב שבשכבות החזקות הלומדים נהנים ממגוון עשיר של תגבורים , ביניהם שיעורים פרטיים , חוגים שונים , לימודי נגינה , פעילויות ספורט וכיוצא בזה . כל אלה מסייעים להגברת חוסן רגשי , ביטחון עצמי וציפיות להישגים . מנגד קיימת בהכרח תחושת חסר אצל הלומד בן המעמד הנמוך , ובעקבותיה נוצרים תסכול ואי ביטחון הממעיטים את סיכויי התקדמותו . המסקנה היא שבית הספר חייב להיות מסוגל ליצור אווירה תומכת , במיוחד עבור התלמידים מהשכבות החברתיות החלשות יותר . לשם כך לא די בהפניית משאבים נוספים , שהיא מובנת מאליה . בניגוד לכשל הנפוץ של הפניית מורים חסרי ניסיון לאוכלוסיות חלשות , יש צורך בגיוס צוות מוביל של הנהלה והוראה דווקא לאוכלוסיות האלה . צריך להעלות את ציפיותיהם של תלמידים מהמעמד הנמוך ולא להסס לדרוש מהם סטנדרטים ראויים . ואולי מעל לכול יש לחפש דרכים לבניית יחסי אמון בין מורים לתלמידים ובין בית הספר להורים ולקהילה . בהמשך לשיח על ריבוי שונויות ועל ריבוי חוזקות מסוגים שונים נציין שיש לא מעט אנשי מקצוע הגורסים כי הדרך לקדם תלמידים מרקע חלש היא חיזוק יכולותיהם הטבעיות בתחומי ספורט , מוזיקה וכדומה . הדבר יכול להתבצע במסגרת מסלולים פורמליים או במסגרת פעילויות העשרה בבית הספר . הצלחה בממד אחד עשויה להגדיל את סיכויי ההצלחה גם בממדים נוספים , ולהקל על שילובם של תלמידים משכבות חלשות בהיבט החברתי ובעקבותיו גם בהיבט הלימודי .
|
|