|
עמוד:86
ממצאים אלו משקפים את תופעת ה stratification שאליה מתייחסים גמראן וחוקרים אחרים , כלומר הקצאה לא שוויונית של משאבים בין הקבצות ברמה הגבוהה לבין מקבילותיהן ברמה הנמוכה . אנו רואים כי גם בישראל , על פי מדגם זה , הנטייה היא לשבץ מורים מנוסים יותר ובעלי הכשרה טובה יותר להקבצות ברמה הגבוהה יותר . על פי ההגדרה של גמראן ו וינשטיין ( Gamoran & Weinstein , 1998 ) שהבאנו לעיל , ההוראה הניתנת בהקבצות הגבוהות היא איכותית יותר . לסיכום חלק זה , ראינו שיש הלימה בין הממצאים העדכניים המוצגים בדוח של ראמ״ה בנושא הקבצות במתמטיקה בישראל ובין ממצאים שמעלים מומחים בעולם העוסקים במודל הדיפרנציאלי בהוראה . במילים אחרות , התופעות המדאיגות חוקרים כגון אדם גמראן , מורין הלינן וגשיני אוקס בהקשר של אי שוויון שעלול לנבוע מההוראה בהקבצות , מאפיינות לפחות במידה מסוימת גם את המצב בכיתות המתמטיקה של חטיבות הביניים בישראל . השאלה אם תופעות אלה הן תולדה בלתי נמנעת של ההוראה בהקבצות , כפי שטוענת גשיני אוקס , או שהן ניתנות לצמצום משמעותי בהפעלה נכונה יותר של המודל הדיפרנציאלי , כפי שטוענת מורין הלינן , נותרת גם כאן שאלה פתוחה או לכל הפחות שאלה שהמענה עליה הוא תלוי הקשר . איור : 6 התפלגות מורים לפי קבוצות לימוד ולפי השכלה מקור : גליקמן וליפשטט , , 2013 מצגת מלווה לדוח
|
|