|
|
עמוד:72
בין מורים לתלמידים , שיפור בדימוי העצמי של המורים , שינוי בדרך עבודת המורים עם כלל התלמידים וכן התפתחה בבית הספר פרוצדורה מקיפה ויעילה של תהליכי עבודה בהתאם לפרוטוקול מפורט ומקיף . נמצאה גם השפעה על התלמידים : שיפור בתקשורת בינאישית , יכולת מיקוד של קושי , הצבת מטרות , התארגנות , הישגים לימודיים וירידה בתחושת הבדידות . המלצות מפרק זה עולה שהמצב הרגשי חברתי של ילדים והישגיהם בלימודים משפיעים זה על אלה ומושפעים הדדית . מכאן נובעות מספר המלצות המובאות להלן : . 1 ביישום שיטות הוראה שמטרתן צמצום שונויות קוגניטיבית ( למשל הקבצות או הסללה ) או תכניות התערבות שמטרתן לשפר הישגים לימודיים של תלמידים חלשים יש לקחת בחשבון השלכות לא רצויות שלהן על התפקוד הרגשי חברתי של הילד . השלכות אלו עלולות לפגוע ביעילות השיטות והתכניות לצמצום השונויות הקוגניטיביות . . 2 ביישום שיטות הוראה שמטרתן צמצום שונויות קוגניטיביות או תכניות התערבות שמטרתן שיפור הישגים לימודיים של תלמידים חלשים חשוב מאוד להוסיף היבטים המתייחסים באופן ישיר לשיפור התפקוד החברתי רגשי של התלמידים . שיפור זה יכול להביא לעלייה בהישגים הלימודיים ולהגביר את יעילותן של השיטות ותכניות ההתערבות המיושמות . . 3 שיטות הוראה ותכניות הוראה הממוקדות בהיבט הקוגניטיבי של התלמידים אינן האמצעי הבלעדי לצמצום שונויות קוגניטיביות בבתי ספר . גם תכניות המיועדות לשיפור התפקוד הרגשי חברתי של התלמידים יכולות להגביר את הישגיהם בלימודים ולהוביל כך לצמצום בשונויות הקוגניטיביות . . 4 נמצא כי התכניות היעילות ביותר לשיפור התפקוד הרגשי חברתי של התלמידים ולצמצום השונויות הקוגניטיביות הן תכניות מערכתיות שמנהלים הנהלת בית הספר וצוות המורים המוביל שלו ואשר מערבות את צוות ההוראה והטיפול של בית הספר , את התלמידים ואת הוריהם . . 5 יש צורך בפיתוח ומחקר בנושא של התערבויות קהילתיות רחבות המערבות קהילה שלמה ( שכונה , עיר קטנה , ( התערבויות שנועדו להתמודד עם גורמים חברתיים תרבותיים המעכבים את התפקוד האופטימלי של הילדים הן בהיבט הרגשי חברתי והן בהיבט הלימודי .
|
|