|
|
עמוד:49
גן בעלי הישגים נמוכים , בינוניים וגבוהים בקבוצות הומוגניות . לילדים בעלי הישגים בינוניים משך הפעילות שהתאים היה שעה ביום . החוקרים מצאו שלקידום ילדים בעלי הישגים נמוכים , פעילות בקבוצות הומוגניות צריכה להיות תכופה אך משך כל מפגש צריך להיות קצר יחסית . לסיכום , פעילות בקבוצות קטנות מסייעת ליותר ילדים להיות שותפים בפעילות בגן , אך חשוב לבחון את דרכי החלוקה לקבוצות . מהתבוננות במחקרים הבוחנים את יעילות הפעילות בקבוצות הומוגניות עולה כי לחלוקה זו אין השפעה דומה על ילדים ברמות השונות , ודווקא הילדים ברמה הנמוכה נשכרים פחות מהפעילות בקבוצה הומוגנית . בחינת היתרונות והמורכבות של עבודה בקבוצות בגיל הרך מחייבת מחקר נוסף ( כגון שילוב בין פעילות בקבוצות לבין משתנים של הילד ושל ההוראה – משך ההוראה , תכיפות המפגשים ועוד . ( חשוב להדגיש שבגנים יש גם מקום ללמידה אישית ( לדוגמה , עבודה עם ספר אלקטרוני או ערכות פעילות ממוחשבות , ( Korat & Shamir , 2007 ויש גם חשיבות ללמידה במליאה . לכן המלצה לפעילות המתאימה לשונות בין הילדים צריכה להיות שילוב של מסגרות ההוראה השונות . כלומר , אפשר לשלב בין דרכי ההוראה בהתאם לצורכי הלמידה ולמאפייני הילדים . מיצב חברתי כלכלי כגורם לשונות אקדמית , חברתית ורגשית בגיל הגן כפי שכבר ראינו בפרק הקודם , ששונויות ברקע המשפחתי ובמיצב חברתי כלכליש , משתנה מרכזי שנחקר רבות כקשור לשונויות בין ילדים כבר מהגיל הרך וכמנבא של הישגים אקדמיים וחברתיים הוא המיצב החברתי כלכלי של משפחת הילד . יש עדויות למכביר לכך שפערים בהישגים אקדמיים בין ילדים ממיצבים שונים בולטים כבר מגיל צעיר והם חריפים בהרבה מהפערים על רקע אתני או גזעי . ( Fernald , Marchman & Weisleder , 2013 ) כשילדים ממיצבים שונים מגיעים לגן , כבר קיימים ביניהם הבדלים ניכרים ברמת השפה , האוריינות והידע המתמטי שלהם Jordan , et al ., 2007 ; Jordan , Kaplan , Ramineni & Locuniak , ) . ( 2009 ; Lee & Burkam , 2002 ההשפעה המשמעותית ביותר של מיצב כבר בשלב הינקות היא על רכישת שפה ואוריינות , אך יש עדויות להשפעתו גם על תפקודי חשיבה ( זיכרון עבודה ותכנון למשל ) . ( Hackman , Farah & Meaney , 2010 ) פערים אלו מתרחבים עם העלייה בגיל ולכן יש חשיבות להכיר בהם בגיל צעיר ולתת להם מענה . לוי ( 2012 ) עקבה אחר ילדים דוברי עברית מכיתה אש ועד סוף בית הספר העל יסודי ומצאה שבתיכון התפקוד השפתי של תלמידים ממיצב נמוך דומה לזה של תלמידים בעלי לקות שפה ממיצב בינוני . החוקרת מצאה ששתי הקבוצות נבדלו מקבוצת הביקורת ( ילדים ממיצב בינוני שהתפתחותם תקינה ) לא רק בהישגיהן , אלא גם בעקומות הלמידה ובקצב הלמידה שלהן , ושהפערים הלכו והתרחבו בין ראשית בית הספר היסודי לבין בית הספר העל יסודי . ממצאים אלו מדאיגים ומלמדים על ההשלכות המתמשכות של מיצב נמוך . נראה שהמיצב פוגע בעצם בהתפתחות הילדים ואף עוצר אותה . ילדים שאין להם קושי מולד וגדלים בבתים ממיצב נמוך מתפקדים כמו ילדים שאובחנו כבעלי לקות למידה כבר בכיתה אש . יתר על כן : ילדים בעלי לקות למידה מאובחנת שקיבלו
|
|