|
|
עמוד:13
השקפת עולם ותפישה חינוכית באות לידי ביטוי גם בתכניות לימודים והכשרת כוח ההוראה . המורים המצויים באינטראקציה מיידית ושוטפת עם הלומדים הם גורם מעצב חשוב של הסביבה החינוכית . מצד אחד ניתן להתייחס אליהם כאל סוכני יישום של התפישות הרווחות במערכת : חלות עליהם דרישות ברורות לעמוד ביעדים ולעצב את פני העשייה היומיומית בהתאם למדיניות ולנהלים שנקבעו . מצד שני , בהיותם הגורם שפוגש באופן בלתי אמצעי את הלומדים , את צורכיהם וקשייהם , הם עשויים להיות גורם חיוני בשינוי דווקא ( על תכניות שמקורן ביוזמות מקומיות של המורים והמנהל , על תרומתן ועל הקושי להופכן למערכתיות – רש . ( Mioduser et al ., 2004 מכלול ההיבטים הזה משפיע אפוא על התהליך החינוכי ועל ה״תפוקות״ המצופות ממערכת החינוך . בספרות קיימת התייחסות למגוון רחב של תפוקות , מתוצרים ברמה של ידע ומיומנויות , הניתנים למדידה במבחני הישגים ועד היבטים אישיותיים , התנהגותיים , תפקודיים או ערכיים הנבנים לאורך זמן . ( Fusarelli , 2004 ) תפישה מערכתית המכירה במכלול ההיבטים הזה ומביאה אותם בחשבון תתרום להתבססות הרווחה הנפשית ( well-being ) של כל לומד Darling- ) . ( Hammond , 2007 לכן המבט המערכתי מחייב התייחסות להתפתחות אינטלקטואלית , ללמידה במונחים של ״פרט-פלוס״ , ( Perkins , 2001 ) ( Person-plus ) המניחה כי הידע אינו מצוי באדם לבדו אלא ברשת של חומרים פיזיים ומבנים חברתיים , וכי יש סינרגיה בין תהליכים אישיים , בין אישיים וחברתיים . שלושת ההיבטים האלה – המאפיינים האישיים של הלומד , הרקע המשפחתי והסביבה החינוכית – הובילו את הוועדה להבחין בין מודל המתייחס לשונות בין תלמידים לבין מודל המתייחס לשונויות בין תלמידים . כפי שיובהר להלן , הגישה הראשונה מגדירה שונות כבעיה שיש להתמודד אתה , ואילו הגישה השנייה מכירה במנעד רחב של שונויות ומציעה תפישה לפיה הן עשויות להיות משאב לבנות עליו ולהיבנות ממנו – לא בעיה שיש לפתור . שונות בין תלמידים לעומת שונויות בין תלמידים המושג ששונות בין תלמידיםש מייצג בעיני הוועדה גישה המגדירה פערים בין תלמידים על בסיס של מדידה במבחנים אחידים , ומגדירה את הפערים האלה במונחים של חסר ( deficit ) שממנו סובלים תלמידי הקבוצה ה״חלשה״ . הטיפול במצב , המתבקש על פי גישה זו , הוא תמיכה ( אקדמית , בדרך כלל ) בתלמידים ה״חלשים״ על מנת שיוכלו להתגבר על חסר זה . התבוננות בקבוצות אוכלוסייה גדולות באמצעות כלי מדידה ומבחנים סטנדרטיים מאפשרת לשייך לומדים לקבוצות על פי סרגלים שונים ועל פי מתאמים בין הישגים לבין גורמי רקע שונים . מידע זה עשוי לסייע בקבלת החלטות פדגוגיות ובפיתוח דרכי הוראה המותאמות לקבוצות אוכלוסייה שונות . ( Weis , 2010 ) עם זאת , יש הטוענים שמסקנות מכלילות על אודות הקשר בין שייכות אתנית , חברתית או תרבותית לבין תפוקות בלימודים מובילות לקבלת החלטות מכלילות שאינן מתייחסות לנתוני הלומד וצרכיו האישיים ואינן מביאות אותם בחשבון .
|
|