|
עמוד:3
קל לראות כי עדיף לבעל העסק להימנע מעסקת רכישת המלאי , ובמקומה להשקיע את כספו בתוכנית חיסכון בנקאית . מהדוגמא השנייה שהוצגה ניתן להסיק שוב כי "זמן שווה כסף , " כאשר אין זה משנה אם אנו נדרשים ללוות כסף מגורם חיצוני , או שהוא מצוי בידנו . הרעיון הוא , שבכל עסקה יש לקחת בחשבון לא רק את העלויות הישירות הכרוכות בה , אלא גם את העלויות האלטרנטיביות של השימוש בכסף . במקרה הראשון העלות האלטרנטיבית של הכסף הנה תשלום ריבית בגין האשראי שנלקח לצורך רכישת המלאי , ואילו במקרה השני עלות זו שווה להפסד הריבית שניתן היה לקבל לו הכסף היה מושקע באפיק הבנקאי . כיצד נקבע שיעור הריבית ! שיעור הריבית נקבע בצורה די דומה לזו שבה נקבעים מחירים אחרים במשק , קרי כפונקציה של היצע וביקוש של אמצעי התשלום . ככלל , שיעור הריבית כולל בתוכו פיצוי בגין מספר מרכיבים ; . 1 מרכיב בגין ערן הזמן של הכסף ( להלן : "מרכיב . ( " 1 . 2 מרכיב בגין שינויים בכוח הקנייה של הכסף ( להלן : '' מרכיב . ( " 2 . 3 מרכיב בגין הסיכון הכרוך בהשקעה ( להלן " . מרכיב . ( " 3 כך למשל , בדוגמת רכישת המלאי שהוצגה לעיל , ראינו כיצד ניתן פיצוי בגובה ח"ש 12 בגין מרכיב 1 ( פיצוי בגין ערך הזמן של הכסף . ( כיצד נקבע הגודל של כל מרכיב ומרכיב ן ובכן , זה המקום לציין כי בשלב זה של הדיון אנו לא נתעניין כלל בשאלה כיצד נקבעים המרכיבים השונים 3 של שיעור הריבית , אלא נתייחס אליהם כאל מקשה אחת . במילים אחרות , כרגע , אנו נתייחס תמיד אל שיעור הריבית כאל גודל ידוע , אשר נתון לנו באופן אקסוגני ( חיצוני , ( וכל זאת מבלי לעמוד על תוכן מרכיביו השונים . מכיוון שכך , אחת ההנחות המרכזיות שנניח מעתה ואילך הנה ודאות מלאה ( Certainty ) של כל תזרימי המזומנים הצפויים מהשקעות , עסקאות וכר . נדגיש , כי במידה וההשקעה היא ללא סיכון ( השקעה ודאית , ( אזי לא נדרש כלל פיצוי בגין מרכיבים 2 ו- 3 ( זו גם הסיבה שהנחנו ודאות מלאה בדוגמת רכישת המלאי , אשר הביאה לאי צורך במתן פיצוי מעבר למרכיב ערך הזמן . ( דית נרחב על כל אחד משני המרכיבים הנוספים של שיעור הריבית יוצג נהמשך ,
|
|