|
|
עמוד:יב
וברית המועצות - באזור בתקופת השיא של המלחמה הקרה : גם כאן מצויה לעתים ביקורת לצד התשבחות על ההישגים המרשימים . המבקש לרדת לשורשי הישגיו של קיסינג - ר ' בתפקידיו הרשמיים כמו גם כיועץ על אוניברסלי לאחר מכן - ימצא לכך סיבות רבות : יכולת אנליטית מרשימה , המסוגלת לתרגם מהלכים מורכבים והערכות מצב מסובכות ללשון המובנת לקורא האינטליגנטי , המוצא את עצמו לעתים אובד בסבך הז ' רגון המקצועי כביכול של מומחים לאסטרטגיה ולמדינאות ; כשרון נדיר ליחסי ציבור , שהפך את קיסינג - ר' לכאורה איש אקדמיה אפור - לחביב התקשורת ואפילו לנושא לכתבות עסיסיות במדורי הרכילות . אך כל אלה לא היו מביאים אותו למעמד שזכה לו אילולי היו מבוססים על משנה סדורה וייחודית , שהישגה העיקרי היה ניתוב מדיניותה של ארצות הברית לכיוונים שהמסורת הדיפלומטית האמריקנית לא הייתה רגילה להם . כיוונים חדשים אלו נשענו בעיקר על הניסיון הדיפלומטי האירופי ההיסטורי , וכך יצק קיסינג ' ר יין אירופי ישן לכלים אמריקניים . בדרך כלל רגילים לזהות גישות אלו עם מושגים כגון ' ריאליזם מדיני' ו ' מאזן כוחות : ' אף שאלו הם ללא ספק מושגים מרכזיים במשנתו של קיסינג'ר , אין הם ממצים את מורכבות גישתו ואת הדרך שבה הצליח לשלב אותם , על בסיסם הפרגמטי , עם היסודות האידיאליםטיים של המסורת הדיפלומטית האמריקנית . מכל ספריו המרובים , אין ספר טוב יותר מאשר דיפלומטיה כדי להתחקות אחרי מחשבתו של קיסינג'ר כשהיא מיושמת לניתוח שורה ארוכה של אירועים , נקודות מפנה ומשברים , שעיצבו את המדיניות הבינלאומית בעת החדשה . ספריו האחרים של קיסינג'ר מתמקדים בעיקר בסוגיות ספציפיות - וחלקם , כגון ספרי זיכרונותיו , הם מטבע הדברים ניסיון להצדיק את המדיניות האמריקנית בתקופה שהיה שותף בכיר בעיצובה בעת כהונתם של הנשיאים ניקסון ופורד ; אולם ספר זה פורש יריעה רחבה שאמנם אינה בדיוק היסטוריה של מאתיים השנים האחרונות , אך היא מנסה להבין את תולדותיהן תוך ניתוח באזמל ביקורתי חד , הפועל בהשראת השקפת עולמו של קיסינג'ר ובוחן אותה הן לאור מחקריו ההיסטוריים והן לאור תרומתו שלו לעיצוב ההיסטוריה בת זמננו . הספר פורסם במקורו בשנת , 1994 ותקופת כתיבתו - השנים הראשונות שלאחר סיום המלחמה הקרה , קריסתו של הגוש הסובייטי והתפרקותה של ברית המועצות עצמה - מטביעה את חותמה עליו . מצד אחד , היא מבטאת את תחושת ההקלה וההישג של הניצחון במלחמה הקרה שלא היה כרוך בשפיכות דמים ; מצד אחר , ברור למחבר כי העתיד הוא הרבה יותר מורכב ממה שהוצג לעתים בהתנשאות של מנצחים בתור 'קץ ההיסטוריה : ' תובנותיו ההיסטוריות של קיסינג ' ר מביאות אותו בהכרח למסקנה כי ארצות הברית לא תישאר , לאורך
|
|