|
|
עמוד:9
היהודי הלאומי שנלחם לבטל את הגזרות המוסלמיות ואת השפעתו המזיקה של המכשף המוסלמי המיתולוגי אבן עלואן , שחי כמה מאות שנים לפניו ( מת . ( 1267 לאמיתו של דבר , שבזי הוא הדמות ההיסטורית היחידה בקרב יהודי תימן שהספרות העממית בתימן ייחסה לו מספר גדול כל כך של מעשי נפלאות ( נוי תשכ . ( ז" משיריו עולה כי היו לו קשרי מכתבים עם חכמי צנעא , ובייחוד עם הגדול שבהם באותו דור , ר' סעדיה בן דוד ךךין שהיה קשיש ממנו . שירים הרבה החליפו ביניהם , בעיקר שירי שאלות שהפנה לר' סעדיה דרין בענייני הגות ומוסר , שכן סמכותו של החכם מצנעא בעיני בן דורו הצעיר הייתה בלתי מעורערת , כסמכותם של חכמי צנעא בכלל . הוא מרבה לשבח בשיריו את בני צנעא ( בשמה העברי - אוזל , על פי שמה התימני הקדום 'יזאל ( ' על גדולתם בתורה ומביע את געגועיו המרובים לבקר בעיר זו של חכמים . עם זאת , היו לו קשרים גם עם חכמים בני קהילות אחרות בתימן , כרדאע , דמאר ואף חצרמות . ידועים שני בנים ובת לשבזי : שמעון , יהודה ומרים . שני האחרונים אינם ידועים אלא מחתימותיו על כמה משיריו . יהודה נפטר עוד בחיי אביו ומאגדות העם עולה כי לא היה תלמיד חכמים . שמעון היה יורשו הרוחני של אביו - חכם בתורה ואף חבר בבית הדין בעיר מגוריו מסלה . כאביו היה שמעון משורר - בעברית ובערבית . מחיבוריו הגיע לידינו ספר המרגלית , קובץ תפילות , ובקשות על דרך הקבלה . האגדה מספרת על עוד בת בשם שמעה שמתה בצעירותה , עת ניסה המושל המוסלמי לשאתה לאשה . כאביה , נעשתה שמעה דמות קדושה . יהודים ומוסלמים היו עולים לקברה בבעדאן שבמחוז עדין ( שרעב ) לבקש לעצמם מרפא . במשך מאות שנים שימש קברו של שבזי מוקד לאלפי עולי רגל מרחבי תימן , יהודים כמוסלמים , גברים כנשים , שבאו לחפש מזור למצוקותיהם - מחלות הגוף , עקרות , עוני וכיוצא באלה . במאה העשרים , חזרו כמה מבני
|
|