הקדמה למהדורה העברית

עמוד:10

שהפך לענק בעצמו , הוא ויתר על הישגיו הרבים בארצות הברית כדי לחזור לארץ לאחר מלחמת יום כיפור . בארץ הוא הפך לאחד המייסדים החשובים של אומת ההיי–טק הישראלית . בדומה לחיים ויצמן , שהאגדה מספרת שהצהרת בלפור ניתנה בתמורה לתהליך ייצור חומר נפץ מאצטון שפיתח , נראה שמדינת ישראל זכתה שיוקמו בה מפעלי אינטל כאות הערכה לתרומתו החשובה של דב לאינטל . דב הפך לאחד מחלוצי ההיי–טק החשובים ביותר בישראל , ויירשם בספרי ההיסטוריה של ההיי–טק כמי שהקים כאן את קבוצת המפעלים שהיתה ועודנה המעסיק הגדול ביותר בתחום . חזונו של דב משנות השבעים קרם עור וגידים למעלה מכל דמיון . כיום עובדים באינטל כ –6 , 000 עובדים הפזורים ברחבי הארץ . מפעלי אינטל בישראל אינם רק תשלובת ההיי–טק הגדולה במדינה , הם כר הפעילות הנרחב ביותר של אינטל מחוץ לארצות הברית . דב זכור לאלה מאיתנו שעסקו בהיי–טק בשנות השבעים והשמונים כדמות מיוחדת ושונה . הוא אדם כריזמטי ומוכשר ברמה הבינלאומית , בלתי שגרתי , בעל חזון חובק עולם , נוהג בניגוד למוסכמות , הולך נגד הזרם , אינו נכנע לשום מעצור , עקשן ללא תקנה ומי שהשפיע על שרים ומנכ"לים ושכנע אותם עד שנענו לרצונו להקים כאן מפעלים ענקיים של חברת אינטל . הוא מתגלה בספר כמי שכל חייו בודק גבולות בלי הפסקה ופורץ דרך גם בתחום הפיתוח של רכיבים אלקטרוניים וגם כשהוא בודק לאן יכולה תעשיית ההייטק לגדול ואף ממקם אותה במקומות בלתי שגרתיים כגון קריית גת וירושלים . גם באורח חייו הוא מקורי ויוצא דופן : בניגוד למקובל בקרב אנשי המשק הבכירים הוא רכב לעבודה על אופנוע , והיה בין הראשונים שלא העסיקו מזכירה . רוחו הישראלית המיוחדת עוברת כחוט השני לאורך הספר . סגנון הניהול המיוחד שלו נחשף על נחרצותו , כושר הישרדותו , מקוריותו והליכתו נגד המוסכמות לצד מחויבותו למפעל , לעובדים ולארץ . סגנונו מעורר השתאות , לעתים גם מעורר הסתייגות , אך תמיד מוערך ומהווה מודל לחיקוי . כפשוטו זהו ספר הפורש בפני הקורא עקרונות ניהול שנלמדו בדרך הקשה , עקרונות מרתקים ומקוריים שמן הראוי לשננם . באותה עת הוא גם אוטוביוגרפיה של אחד מחלוצי ההיי–טק רבי ההשפעה של ישראל , עדות מכלי ראשון של אדם שהיה שותף לעיצובה של תעשיית המוליכים למחצה

מטר הוצאה לאור בע"מ


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר