|
|
עמוד:13
פרק 1 הגרסה הפחות מחמיאה אומהה יוני 2003 ו ורן באפט מתנועע בכיסאו קדימה ואחורה , כשרגליו הארוכות מוצלבות ברך על ברך מאחורי שולחן העץ הפשוט של אביו הווארד . ז'קט חליפת הזניה היקרה שלו מונח על כתפיו כמו גרסה בלתי מחויטת שנרכשה ישירות מהמדף . הז'קט הזה נשאר עליו כל היום , כל יום , לא חשוב עד כמה בלתי רשמיים בלבושם נראים חמישה עשר העובדים במטה ברקשייר האתאוויי . החולצה הלבנה הצפויה נמוכה מגובה הצוואר , הצווארון הקטן מדי מבצבץ מן העניבה ונראה כמזכרת מימיו כאיש עסקים צעיר — כאילו שכח למדוד את היקף צווארו בארבעים השנים האחרונות . ידיו שלובות אצבעות מאחורי ראשו השזור קווצות שיער מלבין . קווצה אחת , גדולה ופרועה במיוחד שסורקה באצבע , נראית כמקפצת סקי בהיתמרה מעל תנוך אוזנו הימנית . גבת עינו הימנית העבותה נודדת לעברה מעל משקפי מסגרת שריון הצב שלו . הגבה הזאת מעניקה לו מראה ספקני , ידעני או מתעתע לסירוגין . כעת הוא מחייך חיוך מרומז המקנה לגבת העין מראה משעשע . יחד עם זאת , עיניו הכחולות חיוורות ממוקדות וערניות . הוא יושב מוקף באייקונים ובמזכרות שנאספו במהלך חמישים שנה . המסדרונות מחוץ למשרדו מעוטרים בתצלומים של קבוצת הפוטבול נברסקה קורנהסקרס " ) מקלפי התירס , ( " ההמחאה שקיבל תמורת הופעה באופרת סבון , מכתב ההצעה ( שלא התקבלה מעולם ) לרכוש קרן גידור בשם לונג טרם קפיטל מנג'מנט ומזכרות של קוקה קולה בכל פינה . על שולחן הקפה במשרד ניצבים בקבוק קוקה קולה קלאסי וכפפת בייסבול כלואה בלוציט — חומר תרמופלסטי קשיח ושקוף . מעל הספה תלוי האישור על כך שסיים את קורס ההופעה בציבור של דייל קרנגי בינואר . 1952 סמל המרכבה של בנק ולס פארגו בדרכה מערבה שוכן על כוננית ספרים , יחד עם פרס פוליצר מ 1973 של סאן ניוזפייפרס
|
|