|
עמוד:6
בין אינטראקציה חברתית ( פעילות-גומלין ) לבין עוצמת רגשות חיבה . על-פי חוק זה ככל שתיגבר האינטראקציה בין שני אנשים כן י גברו רגשות החיבה שלהם האחד כלפי רעהו . אך הדעה המקובלת היום במדעי החברה היא , שמדעים אלה טרם הצליחו לנסח חוקים כלליים לגבי התנהגות חברתית , אשר יקבילו לחוקים במדעיהטבע . יש הממשיכים לראות בקביעת חוקים מעין אלה את המטרה של מדעיחברה ; יש הטוענים כי הגשמתה בלתי-אפשרית היא , ויש השוללים מטרה ו מראש . ל ת מחלוקת זו , החלק הארי של העבודה בתחום מדעי החברה יום מודרך על-ידי כללים מדעיים אשר הושאלו ממדעי-הטבע . אי-אפשר להבין מחקר חברתי המתבצע כיום בלי להבין אח הבסיס המדעי שלו . סוציולוג ם , כמו אנשי מדעי החברה האחרים , עורכים אומנם את רוב עבודותיהם בהתאם ל"גישה המדעית , " אך יחד עם זאת , אינם פטורים מהרהורים וספקות בדבר חלותה של גישה זו על תחומי המחקר שלהם . כך במקום לקבוע "חוקים" הם מסתפקים בקביעת "סדירויוח" - תופעות החוזרות , אך לא בקביעות . לצד החיפוש אחר סדירויות מעלים החוקרים שאלות בסיסיות גבי מהות עבודתם המדעית . ראוי כי נציג כמה משאלות אלו ר בתחילת הדיון בשיטה המדעית . אני מקווה , כי למרות שיוצגו בהמשך הדברים הגדרות וקביעות רבות לגבי הדרך הרצויה לביצוע מחקר , יזכור הקורא כי לא קיימת אחדות-דעים בנושאים אלה , וכי שאלות חשובות לגבי עצם מהות המחקר החברתי חוזרות ועולות מדי פעם מחדש . טענה שכיחה כנגד מדעי החברה בכלל ( ונגד הסוציולוגיה בפרט ) תוקפת אח הנטייה ליצירת "זירגון" מדעי , אשר לדעת המבקרים אינו אלא ימוש במלים מסובכות כדי לבטא רעיון פשוט . אולם המושגים , המכונים "זירגון" על-ידי הדיוטות , ממלאים תפקיד חיוני במהלך המחקר , אם כי בוודאי קיימות גם תופעות רבות של סירבול מושגי מיותר . הצורך ליצור מונחים חדשים , או לתת הגדרות חדשות ואולי אפילו משונות למושגים מוכרים , מעורר גם אצל אנשי מדעי החברה ספקות לגבי יכולתם למדוד תופעות חברתיות . לדוגמא : מושג ה"דתיוח . " בארץ נוהגים למדוד "דתיות" של יהודי
|
|