|
|
עמוד:139
א . דרגת הקושי של פריט המיבוון מתקבלת ע"י חישוב אחוז התלמידים העונים נכון על הפריט . אם כל התלמידים השיבו נכון - דרגת הקושי היא . 100 % אם איש לא השיב - דרגת הקושי תהיה . 0 % אם מחצית התלמידים ענו נכון - דרגת הקושי היא 50 % וכיו . ב " אין ספק שפריט שאיש לא ענה עליו נכון או פריט שהכל ענו עליו נכונה , לא יביא תועלת כמכשיר מדידה או כאמצעי להערכה השוואתית של הישגי-תלמידים . זהו פריט שלא הביא לידי פיזור נאות של הציונים . מהי , ובכו , דרגת הקושי הנאותה של פריט שבו יתקבל פיזור סוב של הציונים ? מהניסיון נמצא שפיזור טוב של ציונים קיים כאשר דרגת איכותם של מיבווני-כיתה תגדל אם תושקע ע"י המורה תשומת-לב לערכו ולטיבו של כל פריט במיבחן . זאת ניתן לעשות ע " י שימוש בשיטות פש וטות של ניתוח פריטים אותו נתאר בפרק זה . בפרקים הקודמים כבר נאמר שכל פריט-מיבדון שחובר על סמך תכנוןמיבחן בא , בין השאר , למדוד את מידת ההישגיות של המטרה ההתנהגותית הספציפית על פי התכנון . בצורה זו יוכל המורה , או מרכז המקצוע בביה"ס , למדור באיזו מידה הושגו המטרות שנקבעו בהוראת היחידה הלימודית עליה נבחנים - הן המטרות התוכניות והו ההתנהגותיות . יחד עם זאת ירצה המורה להגיע לידי הערכה השוואתית של הישגי תלמידיו . הערכה השוואתית תהיה משמעותית כאשר יהיה הבדל בין ציוניהם של התלמידים השונים , או במלים אחרות , כאשר ציוני התלמידים יהיו מפוזרים . רק במקרה כזה , כאשר יש פיזור ציונים , ניתן לדרג את התלמידים לפי הישגיהם . במידה רבה ניתן להשיג פיזור טוב של הציונים אם יוקפד על איכות פריטי המי בחן משתי בחינות : א . מבחינת דרגת הקושי של פריט המיבחן . ב . מבחינת כומר האבחנה שלו . שני אלה קובעים במידה רבה את איכותו של הפריט ומהווים בסיס לניתוחו , ובהם נדון להלן
|
|