|
|
עמוד:6
קו התקציב ברור לנו , שהצרכן חי בעולם בו קיים המחסור . משמעות הדבר לגביו היא העובדה , שלא כל סל מוצרים הוא בהישג ידו . הדבר נ ובע מכר , טסר ההוצאה של הצרכן על מגוון המוצרים השונים לא יכול לעלות על הכנסתו של הצרכן . מכאן צריך להיות מובן , כי המודל אותו אנו מתארים הינו חד-תקופתי , כשהפרט אינו יכול ללוות על מנת לצרוך יותר מהכנסתו . אם נניח כי בשוק יש וז מוצרים שונים ונטמן ב - . ק - 1 ,..., ת ) ו ) את מחירו של המוצר ה , ו - וב 1 - את הכמות שהצרכן צורך מהמוצר ה - ו , הרי שהסל ( * X ) יהא בהישג ידו של צרכן שהכנסתו היא 1 אם מתקיים P X + P X + ... + P X < 1 - 0 חח 11 2 2 בצורה האופטימלית . ההנחה המרכזית - במסגרת הדיון המנסה להסביר את התנהגות הצרכן - הינה הנחת הרציונליות . מא וחר י ותר , אנו נפרט ונציג בא ופן מדוייק את מ שמעות הרציונלי ות של הצרכן , אך בינתיים נוכל להבין שהכוונה בהנחה זו היא , שהפרט פועל במסגרת מערכת של חוקים עקביים . כך למשל , כאשר מר רובינשטיין קונה לעצמו את החליפה האדומה עם כפתורי הזהב יחד עם המכנסיים הצהובים , אנו לא נסביר קניה זו בשיגעון חולף ( או קבוע ) של מר ר ובינשטיין ה נ"ל , וכמובן שלא נוכל להסיק מכך שמר רובינשטיין הינו טיפוס לארציונלי ; משום שבהחלט יתכן שקניה זו הינה החלטה א ופטימלית , המתא ימה למערכת העדפותיו של מר רובינשטיין ( נא לא לשכוח , שטעם רע הוא חלק מזכויות הפרט בחברה שלנו ) . לעומת זאת ניתן לתאר את המקרה הבא : מר ... ( השם והכתובת שמורים במערכת ) ניתקל בשעת טיולו היומי בשוק בדוכן , אשר עליו שתי ערימות של עניבות זהות . להפתעתו התברר לו כי בערימה הראשונה מחיר העניבה 30 ל י ובער ימה השניה 40 - לי . לשאלתו מהו ההבדל בין העניבות , נענה על ידי המוכר , כי ההבדל הוא . * ו 10 כאשר יחליט מר ... לבחור בעניבה מהערימה השניה , הרי שהוא יוגדר כלא רציונלי . ( בהנחה שהעניבות אמנם זהות )
|
|