|
|
עמוד:8
תהיה מיוצגת במדגם יחסית לגודלה באוכלוסיה . בתוך כל שכבה הדגימה היא מקרית . פרמטרים וסטטיסטים . את נתוני המדגם ניתן להציג בצורות עוונות בהתאם לאופי הנתונים ומטרת המחקר . דרכי הצגת הנתונים נסקרו באריכות בחלקו הראשון של הספר . ניתן להציג התפלגויות שכיחות , לחשב מדדי מרכז ומדדי פזור , או לחשב את הקשר בין משתנים . כל המדדים המחושבים על נתוני המדגם נקראים סטטיסטים . אותם מדדים , לו היו מחושבים על נתוני האוכלוסיה ( אפשרות היפוטטית בלבד לגבי רוב המחקרים , ( היו נקראים פרמטרים . סטטיסטים ופרמטרים הם אותם המדדים , אלא שהראשונים מבוססים על נתוני מדגם , והם בדרך-כלל היחידים שניתנים לחישוב , בעוד האחרונים הם המדדים המקבילים באוכלוסיה כולה . המטרה בכל מחקר היא לאמוד , בצורה מדויקת ככל האפשר , את הפרמטר . על-ידי הסטטיסטי המתאים . הקבלה לכך היא המצב , בו מנסים לקלוע בחץ למרכז המטרה . מרכז המטרה מסמל את הפרמטר , בעוד שמקום הפגיעה של החץ ( המדגם ) הוא הסטטיסטי . במחקרים אחרים המטרה היא לבדוק השערה ספציפית לגבי פרמטר , כמו למשל , האם ממוצע האוכלוסיה , מתוכה הוצא המדגם , הוא 100 נקודות , או לא ? בעזרת הסטטיסטי , שהוא ממוצע המדגם , ניתן לענות על שאלה כזו . אם ממוצע המדגם רחוק מאד מ- , 100 התשובה היא שלילית . בפרקים הבאים יוצגו הטכניקות המפורטות של אמידה ( פרק בי ) ובדיקת השערות ( פרק גי ) לגבי פרמטרים שונים . כמו כן יוצגו המכנים המשותפים של שתי מטרות אלו . תהליך ההסקה הסטטיסטית כולל בתוכו הוצאת מדגם , חישוב הסטטיסטים והסקת המסקנות לגבי הפרמטרים בצורה של אמידה או בדיקת השערה . מוצג 1 . 1 מתאר תהליך זה .
|
|