|
|
עמוד:7
בכתבים עתיקים , היה הסיפור נלמד כאמת קדושה . כל הסתייגות קלה מהאמונה בקיומו הייתה הופכת סימן היכר להתנהגות חריגה , ומועידה את הספקן לטיפולו של פסיכיאטר בעידן הנאור , או לטיפולו של אינקוויזיטור בימי הביניים ( דוקינס , , 2008 עמ' . ( Russell , 1997 ; 81 מוזר בעיניי שדברים הנאמרים , או מעשים הנעשים , בלי יכולת להבינם באופן מושכל , מועברים לפסיכיאטריה ; מדוע לא לקרימינולוגיה או לסוציולוגיה ? איזו מוממחיות יתרה יש לפסיכיאטריה על פני מדעים אחרים להבנת ההתנהגות האנושית ? לעניות דעתי הדבר נעוץ ברישיון להעניק תרופות , בין אם הן מועילות או לא . סטפן גולד טבע את המונח , ) Non-overlapping magisteria ( NOMA שניתן לתרגמו כ"מרחבי עיון לא חופפים , " בספרו . ( 1999 ) Rocks of Ages לפיו אפשר לומר שחייבים להכיר בעובדה שמדעי החברה , הכוללים בתוכם את מדעי ההתנהגות , הקרימינולוגיה , הסוציולוגיה והפסיכולוגיה , הם למעשה מרחבי עיון די חופפים לפסיכיאטריה , ולכן ההגדרה או האפיון של חולה נפש לא אמורים להיות נחלתם הבלעדית של הפסיכיאטרים ; הסיבה לכך היא , כפי שאעלה בספר , שמחלת נפש מאובחנת על פי התנהגות , ולאו דווקא על פי פגיעה מוחית . הגדרתו של חולה הנפש נתונה למחלוקות רבות , והדברים באים לידי ביטוי במיוחד בבתי משפט . אחת התוצאות העגומות של פלישתם של עורכי הדין לתחומם של הרופאים , היא שהרופאים מפחדים לרשום פלצבו בפרקטיקה הרגילה שלהם . באין תרופה לשיגעון , הפלצבו נכנס כתרופת פלא . הוויכוח הניטש היום בין הפסיכיאטריה לבין מערכת המשפט , מי מבין השתיים מכריזה על חולה הנפש כחולה נפש , ממחיש עד כמה רחוקה הרפואה הפסיכאטרית מדיאגנוזה ברורה ומוחלטת לגבי חולה הנפש . מערכות המשפט שואבות את כוחן מהמערכות החברתיות והפוליטיות . מערכות אלה הגדירו למעשה את הזר ואת החריג החברתי . ראו לדוגמה ספרו של ג'ורג' אורוול , " 1984 " המעלה את השיח החברתי לדרגה הגבוהה האפשרית : לשיח החברתי יש כללים , יש את שמותר לומר ויש את שאסור לומר . במובן זה ניתן לפרש את ספרו של אורוול כדוגמה למשטר שכזה . יותר מכך , חוקרים חברתיים ובלשנים שונים טוענים כי השפה היא המעצבת את התודעה , לכן ספרו של אורוול מתאר טוטליטריות עמוקה וחוסר יכולת של הפרט להתנגד או להבין עד כמה תודעתו מעוצבת על-ידי השלטונות . וינסטון סמית , גיבור ספרו של אורוול , נאבק בייאוש עם עצמו כדי להאמין ששתיים כפול שתיים הם חמש אם זה מה שאומר האח הגדול . המשוגע הוא הילד הצועק שהמלך עירום , ולא החברה שכפו עליה לראות את מה שהאח הגדול דרש . מועמד שחור ומועמדת אישה לנשיאות אינם עניין של מה בכך בארצות הברית . גם זכותם להצביע לא היתה מובנת מאליה : במשך שנים רבות הגבילה ארצות הברית את זכות המיעוטים לבחור . עד שנת 1870 לא כללה החוקה האמריקנית סעיף המבטיח זכות בחירה לכל אזרח , שלא כמו זכויות אחרות , כגון הזכות לחופש הביטוי וחופש הדת , שלהן היתה הגנה מפורשת בחוקה . 1870-ב אושר התיקון 15-ה לחוקה , שקבע כי לא ניתן לשלול מאזרח להצביע בגלל גזע , צבע עור , או היותו עבד . הכרה בזכויות הנשים , למשל , מקובלת עתה בכל הדמוקרטיות בעולם , אך מי יכול לתאר לעצמו היום שזכות הצבעה לנשים התקבלה בארצות הברית רק : 1920-ב רק 3 סטפן גולד 10 ) בספטמבר 20 – 1941 במאי ( 2002 היה פלאונטולוג אמריקני שעסק בביולוגיה אבולוציונית ובהיסטוריה של המדע .
|
|