|
|
עמוד:יב
המשטר התואם את טבע האדם ומאפשר לממש במידה המרבית את אורח החיים הטוב ביותר לאדם בכל מקום ובכל זמן . אמנם משטר זה קיים לדעת אפלטון ואריסטו רק "בדיבור" ולא "במעשה , " אבל כל משטר קונקרטי , המופיע במקום כל שהוא או בזמן כל שהוא , נמדד ונערך על פיו . הפילוסופיה הפוליטית אמורה אפוא לתת בידינו קנה מידה לשיפוט והערכה של כל המשטרים הקיימים , באיזו מידה הם מתקרבים אל המשטר הטוב ביותר או מתרחקים ממנו . לפילוסופים הקלסיים הייתה תורת מוסר תכליתית שהתבססה בחלקה על תפיסה טליאולוגית של היקום ושל מקומו של האדם בתוכו . הם טענו שמה שמייחד את האדם כאדם הוא היותו יצור תבוני מטבעו , והחיים הטובים הם חיים על פי התבונה . אבל מאז הופעתו של סוקרטס כבר הכירו בעובדה שאי אפשר לבסס חיים חברתיים יציבים על התבונה בלבד . העיר ( הפוליס ) חייבת לקבוע סנקציה מקודשת לחוקיה משום שרוב בני האדם אינם מסוגלים או אינם מעוניינים להנהיג את חייהם על בסיס רציונלי והם זקוקים להנחיה של המסורת המקודשת . מאחר שהפילוסופים הללו לא האמינו שאפשר בכלל לגשר על הפער שבין המעטים לרבים , הם גרסו שאת התשובה הטובה ביותר לשאלת הנכון הטבעי אפשר למצוא במסגרת משטר המשלב את שתי החלופות הבסיסיות שהזכרנו . זה היה , על פי שטראוס , הרקע לכתיבתם ה"אקזוטרית " של כל הפילוסופים הגדולים עד לזמן החדש : הפילוסופיה הפוליטית היא האופן שבו הופיעה הפילוסופיה בציבור . כדי להבין את תורתם האמיתית של גדולי הפילוסופים מאז זמנו של אפלטון ועד לראשית הזמן החדש יש לקרוא בכתביהם בין השורות . הפילוסופיה של ימי הביניים קיבלה מן הפילוסופיה היוונית את התפיסה הטליאולוגית של היקום ושל האדם בתוכו , אבל הרכיבה עליה את ההשקפה שהאדם מגיע אל התכלית היעודה לו רק בסיועה של ההתגלות המקראית . הרכבה זו הייתה אפשרית משום שהיה יסוד משותף לשתיהן : שתיהן טענו לקיומו של חוק הנתון לאדם , בין אם חוק זה הוא טבעי ובין אם הוא נתון בהתגלות . חוק זה , שמקורו חיצוני לאדם , הוא התנאי לשלמותו " . המדע המודרני הרס את ההשקפה הטליאולוגית על היקום ועל מקומו של האדם בתוכו . המחשבה המודרנית תקפה את ההנחה שקיים חוק אלוהי או טבעי נתון לאדם . מקורו של החוק איננו חיצוני לאדם , אלא פנימי : הרצון האנושי . האדם עצמו הוא המקור של כל חוק . טיעון זה היה מופנה אפוא הן כנגד התיאולוגיה והן כנגד הפילוסופיה הקלסית . הפילוסופיה הפוליטית המודרנית , שהניחה את
|
|