|
|
עמוד:13
א . קומברה nnniDn rm rprn 'crorrn את בעקבות הזמן האבוד , מצטיירת כאוברטורה מוסיקאלית שופעת הכוללת את כל נושאי היצירה , ובעיקר את משיכתו של המחבר אל שני מחוזות שונים זה מזה שהקיפו את אזור ילדותו : הצד של סוואן היהודי , המכונה גם 8 זגליז , וצד גרמנט - משפחת אצילים ממוצא פיאודאלי נוצרי . קומברה היתה מקום מנוחה ואתר נופש למספר בילדותו , כפר שהמשפחה היכתה בו שורשים מדורי דורות . בתווך ניצבה הכנסייה שצריחיה ופעמוניה נתנו "לכל העיסוקים , לכל השעות , לכל נקודות התצפית בעיר , את דמותם , את עטרתם , את התקדשותם" . עם החוויות המכריעות שקבעו את מהלך חייו של המספר ניתן למנות את ביקורו של סוואן בבית משפחתו בקומברה , ביקור שעמד במרכזה של התנסות מן הקשות והמעיקות ביותר שידע בחייו . סוואן התארח בביתם ; האם , מתוך נאמנות יתירה למידת הכנסת האורחים , סירבה לעלות לחדרו של בנה ולנשק אותו נשיקת "לילה טוב / ' על מנת ששנתו תהיה טובה ורגועה . לצד ניסיון זה , הפותח את האודיסיאה של המספר , מתוארות חוויות נעימות של קריאה בספרים וטיולים בשני ה"צדדים" של קומברה , צדדים שהיו בעיני המספר הילד רחוקים זה מזה מרחק גורלי במרחב ובזמן , בלא נתיב שיקשר ביניהם . הוריו נהגו לטייל בכל פעם רק לכיוון אחד , אל צד גרמנט או אל צדו של סוואן לסירוגין . בזה האחרון התגורר המלחין ונטייל עם בתו . פעם אחת הצליח המספר להציץ בחלון ביתו של זה , ואז נתגלה לו מחזה שהיה לגביו בבחינת גילוי עץ הדעת : בתו של ונטייל התנתה אהבים עם חברתה , אהבים שהיו מלווים בחילול זכר האב , בהיותה עדיין לבושה שחורים לאות אבל על מותו . מראה זה , שפקח את עיניו לחיים הארוטיים , ובמיוחד לאהבות האסורות , עמד בניגוד למעטה השלווה שהקיפה את גן העדן של הילדות , גן עדן הפורש את כנפיו על הקורא מבעד ל"רצף המוסיקות של הימים , " של העונות , של השבילים והנהרות . אמנותו של הסופר היא המשרה על הקורא את אווירת החלום המיוחדת לאותו גן עדן דמיוני , שהרי מתחת לשלווה מפעפעים חטא ואכזריות , שיבואו לידי ביטוי בספריו הבאים . גם בעניין זה פרוסט מציע רק מוצא אחד : העשייה האמנותית , שהיא גן העדן האמיתי והנצחי . חברתה של גב' ונטייל , שהכאיבה למלחין בחייו ושחיללה את זכרו לאחר מותו , תכפר על מעשיה על ידי התמסרות לפענוחם של כתבי היד שהותיר אחריו , יוזמה שתביא פרק ראשון : בצד של סוואן
|
|