|
|
עמוד:31
סיכון יוקרתי למעריך ופוליטי למקבל ההחלטות הנשען עליו בכבדות . להגדיר מחדש את תפקיד המודיעין המדיני-אסטרטגי מכאן עולות אפוא , בין היתר , השאלות הבאות : האם על הערכת המודיעין המדינית-אסטרטגית לעסוק בסוגיות סוציו-פוליטיות ? האם יש תכלית וצידוק למאמץ מודיעיני מחודש בעקבות ההתרחשויות הבלתי צפויות בעולם הערבי , לצורך הפקת לקחים ומניעת כישלונות הערכה עתידיים ? האם נוכח קריסות היסטוריות חוזרות ונשנות של הערכות המודיעין , ונוכח המציאות הנזילה הנוכחית במזרח התיכון הערבי , אין מקום להגדיר מחדש את תפקידו של המודיעין המדיני-אסטרטגי בפרשנות מצמצמת , ככלי עבודה בידי מקבלי ההחלטות ולא כתחום מחקר עצמאי בעל יומרות אינטלקטואליות שלא לומר נבואיות , שהן למעלה מיכולתו ? ניתוחה והערכתה של מהפכה סוציו-פוליטית הם אתגר מקצועי ואינטלקטואלי שאינו חייב ליפול בהכרח בתחום אחריותו של מעריך המודיעין . השקעת מאמצים בבניית הערכה על התפתחויות חברתיות דינמיות , אינה חייבת ליפול בתחום אחריות המודיעין , שאינו בעל יתרון יחסי בהקשר זה אל מול מומחים מחוץ למערכת המודיעינית . יתרה מזו , אפשר כי סקירתו של דיפלומט , איש משרד החוץ המהלך חופשי בשווקי מדינה , עדיפה על מאמצי איסוף מודיעיניים של מידע מדרג כוונות . לפיכך , התובנות השואפות להרחיב עוד יותר את מטלות המודיעין , באמצעות סיפוח של תחומי מחקר ותת-תחומים כדי לשפר את ההתרעה בפני טלטלות סוציו-פוליטיות , תוך קריאה לשיתוף פעולה מוגבר עם מומחי האקדמיה - אין בהן כדי למנוע כישלון עתידי נוסף . גם חוקרי האקדמיה של המזרח התיכון בן זמננו מצויים במבוכה מוחלטת . יתרונם המתודולוגי על פני חוקרי המודיעין ותרומתם להבנת התהליכים שהובילו ל “ אביב “ הערבי הולכים ומתפוגגים . פרשנותם של אנשי האקדמיה משתנה כצבעי הזיקית , בעקבות האירועים הסוערים המתפתחים לבקרים . ייתכן שאם מחקר המודיעין יאמץ גישה בין-תחומית , המשלבת ידע מתחומי ההיסטוריה , מדעי המדינה , סוציולוגיה , אנתרופולוגיה , מדעי הדתות ופסיכולוגיה חברתית יתווסף נופך אקדמי להערכות המודיעין . עם זאת , ספק רב אם ההשקעה בהרחבת התמקצעותה ואחריותה של הדיסציפלינה המודיעינית בחיזוי חברתי , אכן תמנע הפתעות מודיעיניות בתחום . יתרה מכך , הרחבת יתר של מטלות הערכת המודיעין עלולה להעמיד בפני ראשי שירותי המודיעין בעיה מבנית : אם אפיונו הבסיסי הנדרש של החוקר המדיני האזורי הוא השכלה אקדמית מזרחנית , הרי שיהיה עליו לרכוש ידע והתמקצעות שוות ערך בתחומים רלבנטיים נוספים ולהפוך לאיש אשכולות “ רנסנסי . “ דבר שקשה לדמיינו במאה . 21-ה לכן תחייב התפיסה המרחיבה תוספת תקנים לבעלי התמחויות רלבנטיות מגוונות דוגמת סוציולוגים , אנתרופולוגים ופסיכולוגים חברתיים , ובכך “ תתנפח “ המערכת ללא ודאות בתרומתם התכליתית . סייג לחכמה - צמצום כדי למנוע היווצרות “ בועה “ מודיעינית , תפיסתית , מבנית ותקציבית , העלולה להתנפץ שוב ושוב אל סלע מגבלות החשיבה האנושית , אפשר שהתובנה המתבקשת העיקרית היא דווקא הצורך בהכרת הדיסציפלינה המודיעינית במגבלותיה תוך הצבת סייגים ליכולותיה להעריך התפתחויות עתידיות סוציו-פוליטיות . ספק רב אם הערכת מודיעין הנשענת על מנגנון איסופי , יעיל ככל שיהיה , יכולה לצפות מראש ולהעריך במונחי זמן ועצמה מהפכות המתפרצות מרבדים עמוקים של הפירמידה החברתית . דומה כי התרעה על מצבים קדם מהפכניים אינה בהכרח פרי שיפורים והמצאות טכנולוגיים איסופיים . אולם גם אם במקביל יורחב האיסוף היומינטי ( מודיעין אנוש ) אל עבר השכבות העממיות , ספק אם תיפתר לחלוטין מגבלת יכולת הערכת המודיעין לחזות מהפכה , להתריע מפניה ולנתחה על כל משמעויותיה והשלכותיה עם התרחשותה ובעקבותיה . ירצו הקברניטים להיוועץ בסוגיות אלה , יזמינו מחקרים במיקור חוץ כאוות נפשם ומיטב שיקול הדעת של יועציהם . אם לא ניתן לחזות מהפכות חברתיות מסוג ההתקוממות הערבית הנוכחית , הגוררות בעקבותיהן שינויים פוליטיים בלתי צפויים , קל וחומר שלא ניתן למנען , להשפיע על מהלכן או אף להיערך מבעוד מועד למגננה נוכח השפעתן האזורית . עדיף לפיכך לשחרר את שירותי המודיעין מן העיסוק בעתידנות ובתחזיות נוסטרדמיות . הפגנה בכיכר תחריר בקהיר לאחר בחירת מורסי לנשיאות . די היה לצפות בטיהור פיקוד הצבא לפני כשנה על ידי הנשיא הנבחר מוחמד מורסי , כדי להעריך שהחל פרק חדש בתולדות מצרים
|
|