|
|
עמוד:30
וגורמי הערכה חוץ אזוריים . ביניים : כשלי חשיבה בניתוח מצב מהפכני מומחי המודיעין והאקדמיה שמחוץ לאיראן הסתגלו לאט לשינוי שהתחולל בה . במשך שנים רבות הם לקו בכשלי חשיבה וניתוח כתוצאה מהלם ההפתעה וכעס אין אונים על חדלונם ובשל קשיים אינטלקטואליים ומנטאליים ב “ עיכול “ המהפכה האסלאמית . כשלים אלה מצאו את ביטויים בין היתר ברצון עז , לעתים מודע ולעתים לא , להשיב לאחור את גלגל ההיסטוריה . התקווה להשיב במהרה את משטר השאה על כנו הקרינה באופן שלילי על ניתוח תמונת המצב המודיעינית של איראן החומייניסטית . צרכני המודיעיןמקבלי ההחלטות ייחלו בשנותיה הראשונות של הרפובליקה האסלאמית להערכת מודיעין שתקצוב לה תוחלת חיים קצרה , ותבשר ניצני חזרתו של משטר השאה בטווח המיידי . ציפיות אלה הכבידו על התמודדותם היומיומית של המעריכים המומחים . מן המתח שבין האילוצים החיצוניים לבין הקשיים המהותיים בהערכה המודיעינית , נגזרו כשלי חשיבה נוספים בהערכתה של המהפכה האסלאמית בשלביה הראשונים , דוגמת התייחסות למהפכה במונחים ערכיים שליליים והיעדר שימוש בהגדרות אמפיריות . כך , למשל , נעשה שימוש תכוף במונח “ פנאטיים “ לתיאור מכליל של כהני הדת באיראן אשר טשטש את הבדלי הגוונים והגישות ביניהם . מנגד רווח השימוש בהגדרה “ חזרה לשפיות , “ לתיאור סימנים להתייצבות הרפובליקה האסלאמית . הדמוניזציה המערבית של איראן אך שירתה את הביטחון העצמי של מנהיגי הרפובליקה האסלאמית , שבהשקעה תעמולתית מועטה יחסית השיגו אפקט פסיכולוגי אדיר . כשל נוסף שרווח בשנותיה הראשונות של הרפובליקה האסלאמית היה בהגזמה לחומרה בהערכת אירועים אופוזיציוניים אלימים נגד המשטר החדש משל היו סימנים מתריעים לאי-יציבות והתקרבותו אל קצו , תוך התעלמות מהיותם חלק בלתי נפרד מן התהליך המהפכני בכללו . בעיה מתודית מרכזית בהתמודדות מעריך המודיעין עם מצב מהפכני היא מציאת מונחי התייחסות מדויקים וישימים למצב המהפכני ולתיאור המציאות הסוציו-פוליטית החדשה המתהווה . היעדר היכרות והבנה מספיקים במערב של operational code-ה של אנשי הדת באיראן , אשר שאבו השראתם מן התיאולוגיה השיעית , גרר לעתים התייחסות למהפכה האסלאמית בטרמינולוגיה השאולה ממהפכות אחרות בהיסטוריה . למרות שניתן היה למתוח קווי דמיון קלאסיים בין המהפכה באיראן לבין מהפכות אחרות שקדמו לה ברחבי תבל , גרם כשל זה להתעלמות מן האפיונים הייחודיים שלה והוביל למסקנות מוטעות . בעייתיות נוספת טמונה בהבנת נורמות ההתנהגות החדשות והייחודיות שהכניסה בשעתה הרפובליקה האסלאמית ליחסים הבינלאומיים . פרשת מעצרם של בני הערובה האמריקאים בשגרירות ארה “ ב בטהראן ושחרורם למחרת תבוסתו של הנשיא קרטר בבחירות לנשיאות ארה “ ב , הייתה דוגמה בולטת ואופיינית לכך . בהיעדר אמות מידה וקריטריונים להערכת התופעה המהפכנית החדשה ולניתוחה , הייתה משום נוחות אינטלקטואלית בהשוואת משטר חומייני עם משטר השאה . כך לדוגמה הושוו נתוני יצוא הנפט של שני המשטרים , תוך הצבעה על הירידה הדרסטית בייצוא בחודשים הראשונים לכינון הרפובליקה האסלאמית כסימן מעיד לתחזית קודרת לכלכלתה ולתוחלת חייה . אולם השוואה מעין זו התעלמה מממד פסיכו-חברתי בלתי מדיד : סף סיבולת כלכלית גבוה בהרבה של השכבות העממיות - בסיס התמיכה במשטר החדש - לעומת האליטות של המשטר הישן . רק רטרוספקטיבה היסטורית מאפשרת להבחין בדיעבד בסימני עוצמתה של מהפכה בעיצומו של מצב כאוטי , הטבעי למהפכה מסדר גודל כשל זו שחלה באיראן . איתור ואבחון סימנים להתייצבותה ולהמשכיותה של מהפכה לאורך שנים , תוך כדי הסערה , הוא בבחינת הימור שבו לא בהכרח יש למודיעין ערך מוסף מול שאר המומחים והחוזים . מומחה המודיעין נדרש לנבואה כמעט עשור לאחר פרוץ המהפכה האסלאמית באיראן , עדיין הטרידה את קברניטי מדינות רבות במערב , בגוש המזרחי ובעולם השלישי , השאלה בדבר חוסנה וסיכויי שרידותה והצפוי לאיראן בעתיד . בשאלה זו ודומותיה , הנשאלת מן הסתם גם כיום לגבי הזעזועים הפוקדים את העולם הערבי הסוני , היו משאלת לב סמויה ותחינה לסימנים מעידים לגבי קיצו הקרוב של משטר האייתוללות , או למצער שינוי דמותו ואופיו . כדי להשיב לציפיות מעין אלה של הצרכנים תוך זמן קצר , נדרשו מומחי המודיעין לספק נבואה אסטרטגית ופחות מכך להציג תמונת מצב “ מיקרו-מודיעינית “ של חיי היום-יום בחברה האיראנית . דא עקא , המציאות בחברה המצויה במהפכה היא נזילה ופתרון התשבץ המודיעיני ביום נתון אינו מבטיח את נכונותו ביום המחרת . אחת הבעיות הקבועות המלוות את הניתוח המחקרי היא ההתמודדות עם הנטייה הטבעית לגבש קונספציה סביב נשוא המחקר . דחף אינטלקטואלי זה , שאולי אי אפשר בלעדיו , גובר במצבי אי-ודאות ומציאות נזילה , כאשר לחצים חיצוניים מופעלים על החוקר להציג תפיסה מגובשת ו “ ארוזה “ ככל הניתן . מנגד ברמת המיקרו מקשים השינויים התכופים והדינמיים בתמונת המצב המהפכנית על גיבוש קונספציה ישימה לטווח הארוך . הכורח בניתוח מודיעיני של תהליכים דינמיים המבוססים על איסוף נתונים מיקרו כלכליים וחברתיים אינסופיים המשתנים תדיר , גורם במקרה הטוב למשיכת כתפיים חסרת סבלנות אצל מקבלי ההחלטות ובמקרים אחרים להערות לא מחמיאות לגבי מקצועיותם של שירותי המודיעין . כך לדוגמה נזיפת הנשיא האמריקאי ברק אובמה במנהל המודיעין הלאומי בראשית 2011 ( ראה סקירת מל “ מ גיליון 66 יוני 2013 ע' . ( 26 קל , נוח ובטוח להשמיע לצרכני המודיעין הערכות אלרמיסטיות , מגובות בסימני אייציבות . אוזנם כרויה להערכות מעין אלה . קשה יותר לשכנע כי מצב מהפכני אינו עומד לחלוף מן העולם ; הערכה מעין זו הייתה מאוד לא פופולארית בשנותיה הראשונות של המהפכה באיראן . בעוד שלהכנות היריב למלחמה ישנם סימנים מעידים מובהקים , הרי שלמהפכה חברתית בסדר גודל היסטורי ולתהליכים חברתיים-פוליטיים הרוחשים במעמקים - אין סימנים מתריעים מדידים וחד משמעיים . נתוני אמל “ ח והיקפי הצטיידות הם מדידים ועשויים להעיד על כוונות עתידיות למלחמה , בעוד שקשה להעלות על הדעת הישענות מודיעינית על סקרי דעת קהל במדינות המזרח התיכון , במידה שהם נערכים כלל . לפיכך צפי והתרעה קדם מהפכנית עלולים להיות תיאורטיים יתר על המידה . הסיכון הקיים מלכתחילה לתקפותה של הערכת מודיעין על חברה המצויה בתהליך שינוי אינו מבוטל . זהו האם נוכח קריסות היסטוריות חוזרות ונשנות של הערכות המודיעין , אין מקום להגדיר מחדש את תפקידו של המודיעין המדיני-אסטרטגי בפרשנות מצמצמת , ככלי עבודה בידי מקבלי ההחלטות ולא כתחום מחקר עצמאי בעל יומרות אינטלקטואליות שלא לומר נבואיות , שהן למעלה מיכולתו ?
|
|