|
|
עמוד:13
מבוא : "נגמר העניין העדתי - כולם כבר מעורבבים ' ! התנועה הציונית הציבה לעצמה כמה מטרות עיקריות : הקמת בית לאומי לעם היהודי , התרחקות מיהדות "גלותית" ואורבנית , יחד עם חזרה לעבודת ארמה . בין יתר המטרות סומנה גם מחיקת הגלויות ויצירת ישראליות יהודית אחת , תוך העלמת הבדלים אתניים דרך מדיניות "כור ההיתוך" - חינוך , צבא , ונישואין בין עדתיים . האם הושגה מטרה זו ? האם צלח הניסוי החברתי שביקש למחוק פערים תוך דור או שניים ולמזג בין יוצאי התפוצות השונות ? כן ולא . "מזרחים , " "אשכנזים , " "ערסים , " "צ'חצ'חים , " "פרידמנים , " " אשכנאצים , " "נישט אינזערע , " "שחורים , " "צהובים , " "פרענקים . " חלק מהביטויים האלו נעלם , חלקם עדיין כאן . אלו שכאן - קיבלו משמעות אחרת במרוצת השנים . מה נשתנה ? מה מקומם של הביטויים הללו כיום ? האם הם גוססים ונעלמים ? האם הם שגורים בפה , במחשבה ובהלך הרוח הישראלי ? ומה חושבים ישראלים בתגובה לשאלות מי הם המזרחים , מי הם האשכנזים והאם יש קו מבחין ? איך אפשר "לקחת דופק" למתח הבין עדתי ? אריאל וגבריאל , שני ישראלים שאיתם שוחחתי על הנושא , מספקים את התשובות הבאות : אצל המזרחים , מה שאני שונא זה סיטואציות של ראוותנות . אנשים קשי יום , שלוקחים הלוואות בשביל לעשות את הבר מצווה הכי מפוארת . זה משגע אותי . יתקעו את עצמם ואת הילדים שלהם בעוני בשביל משהו חסר חשיבות , ובעיניהם הפאר הזה נורא חשוב . בעיני זה נורא . יש למזרחים פחות אפשרויות , הסיכויים מראש מאור מוגבלים , וזה לא רק בית ספר . זה קודים של התנהגות מחוץ לבית ספר , זה ממש בסביבה הפיזית . זה גם האם יש לילדים מה לעשות אחר הצהריים . זה שלכל אחד אצלם איכפת רק מהבית שלו , אבל המרחב הציבורי מוזנח ברמות שקשה לתאר . זה קוד אחר . והנורמות האלה משפיעות . באמת , הסביבה לא מאפשרת , ואני מכיר גם את הנטייה למסכנות . סולם ערכים אחר של סביבה ומשפחה - בנות יתחתנו 1 כל שמות המרואיינים בדויים . מלבד אריאל וגבריאל המצוטטים כאן , כל המרואיינים הם ממוצא עדתי מעורב : הורה אחר שמוצאו מאירופה והורה שני שמוצאו מאסיה או צפון אפריקה .
|
טליה שגיב
|