|
|
עמוד:11
היליחה ) והחוקר הקולוניאלי הקטן שמביט בו אגב לעיסת אננס הם דוגמא אחת מיני רבות . המעורבב , ובמקרה זה המשובץ , הוא לעולם מסקרן , אקזוטי ועולה על כל דמיון . מרתיע וגם מוצא חן . הציור בספר - של הילדה שעורה משובץ כולו בריבועים שחור לבן - הוא מצחיק , מגוחך , אבל גם מעלה את השאלה - כיצד אמור להיראות אדם שהוא חצי חצי ? האם זהו יציר דמיון , והאם זה "נורא ? " לעניין זה נדרש גם נחום גוטמן , בספרו אוניית הכושים . אישה שחורה מתארת בשיחה עימו את בעלה הנוכחי ; "עכשיו יש לי בעל חצי שחור . לא ששמאלו לבנה וימינו שחורה . צבע עורו אינו כמו שלנו . הוא נחשב למין מיוחס - כי הוא פחות שחור מאיתנו . אבל השכלה ותרבות אני מקבלת משחורים - מלובשי שחורים . מן הכמרים " . מתחת לתיאור המעמדי המרתק הזה מצייר נחום גוטמן אדם חבוש מגבעת , חציו לבן וחציו שחור - אפילו המגבעת חצויה . בכתב ידו הוא מקיף את הציור במילים הבאות : "ציור זה בא להזכיר את דבריה של מוכרת הפרחים הכושית , ולהוכיח כי אין חצי שחור חצי לבן . כל האנשים הם אנשים שלמים" ( גוטמן , עמ' . ( 18 האומנם ? האנשים ששוחחתי איתם בשש השנים האחרונות אינם צבועים שחור / לבן כמו הגבר בציור של גוטמן , אבל במובנים רבים הם חצויים . חלקם רואים עצמם כאנשים שלמים אך סדוקים בדרכים שונות , ומספרים סיפור של חברה שמחפשת את הדרך לאחות סדקים אלו - באמצעותם . המוצא המפוצל , כפי שממחישים קסטנר וגם גוטמן , אינו ניכר רק בחזות החיצונית , אלא מסמל זהות מעמדית ושאלות חברתיות בהקשר שסובב את היחיד . בים הדרומי , באוניית עבדים , וגם במדינת ישראל . האם אפשר להיות חצי חצי , או שהערבוב מוחק את החצאים שמהם נוצר האדם החדש ויוצר ישראלי חדש , מעל ומעבר לעדתיות ? לפרקים נדמה שאת מה שהביולוגיה מאפשרת - התרבות מתקשה להכיל . מה קורה לזהות שהיא גם וגם , כשהסביבה לא מכירה בה ככזאת ? לדוגמא , הצגת זהות בי סקסואלית גוררת לעיתים סטרייטים והומוסקסואלים ( יחידים / יחידות שתופסים את זהותם המינית כחד משמעית ) להטיל ספק בקיומו של ה"בי . " לא פעם בעלי זהות בי סקסואלית מתמודדים עם דרישה לבחור , לגבש העדפה , או לפחות להודות בקיומה של זהות דומיננטית אחת מול זהות אחרת שהיא שולית , מלאכותית , מזויפת .
|
טליה שגיב
|