|
|
עמוד:ט
רפאל גבעון — ל"ז קווים לזיכרו רפאל גבעון נולד בעיר אלברפלד שבגרמניה בשנת . 1916 בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער הציונית . "Werkleute" גבעון עזב את גרמניה בשנת 1939 במטרה לעלות לארץ , אבל נאלץ לבלות את שנות מלחמת העולם באנגליה , שם הורה בבית ספר תיכון . רק בשנת 1945 הצליח לעלות ארצה ויחד עם אשתו יהודית הגיע לקיבוץ משמר העמק ושם המשיך בעיסוקו בהוראה במוסד החינוכי . כעבור זמן מה הצטרף ריצ'ארד , כפי שנקרא גבעון בפי חבריו , יחד עם מורים אחרים לקיבוץ והיה חבר בו עד מותו . אחרי שנות הוראה רבות עבר גבעון לעסוק בחקלאות והיה למגדל ירקות ב"גן הבית" של הקיבוץ , גן שנועד לספק את צורכי הקיבוץ . אז החלה גם דרכו בתחום הארכיאולוגיה . הוא למד מצרית באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת סורכון בפריס , שבה קיבל את תואר הדוקטור שלו והוא כבר בגיל מבוגר . בדרך הלצה נהג לומר שבחר באגיפטולוגיה משום שבשפה המצרית חסרה האות למד , שהוא לא היה מסוגל לבטאה . הקיבוץ לא הקל עליו את דרכו אל המדע , אבל בכוח רצונו העז התגבר על כל המכשולים . לאחר שסיים את לימודיו החל גבעון ללמד בסמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת חיפה . משנת 1962 היה פרופסור לארכיאולוגיה מצרית במכון לארכיאולוגיה של אוניברסיטת תל אביב והשתתף בחפירות במקומות שונים בארץ ובסיני , בין היתר בסראביט אל ח'אדם . גבעון עסק גם בחקר תולדותיה של מצרים ופרסם ספרים ומאמרים בתחום זה . הוא החל במחקריו אלה בשנים שעדיין לא חלם איש שייכון שלום עם מדינה זו . היה מן הטראגי בעיסוק זה , משהו שהזכיר במקצת את משה העומד על הר נבו ומביט אל הארץ שנבצר ממנו לבקר בה . כל זה השתנה כמובן לאחר כינון השלום עם מצרים . מאז ועד מותו ביקר רפאל גבעון פעמים רבות בארץ זו וקשר קשרים אמיצים עם אנשי הארכיאולוגיה הפועלים בה . ויחד עם זה לא זנח גבעון מעולם את התעניינותו בחפירות שנערכו בסביבות ביתו , באיזור מגידו . בשנים האחרונות היה חבר במשלחת החפירות בגבע ( תל אבו שושה ) שליד משמר העמק קיבוצו , עד שקטע מותו הפתאומי את פעילותו באתר חשוב זה . רפאל גבעון היה מורה קפדן וחוקר דקדקן , תכונותיו של "יקה" אמיתי , והדבר מתבטא גם בהכנות לקראת פרסום הדוח על החפירה , שהוא השתתף בהן אך לא זכה לחזות בהשלמתן . פרופסור רפאל גבעון נפטר ב 8 באוגוסט , 1985 בטרם מלאו לו שבעים שנה . יהי זיכרו ברוך . גיורא מנור
|
|