פרק א' אקדמות של ים

עמוד:13

אדם , בולי ספוגים שאינם מצטיינים ביופיים , ואפילו נדמים כמלאכותיים מעשה ידי אדם . משטחי סלעים ערומים , נעדרי חיים , אינם בנמצא כלל י כל מקום פנוי שנשאר בין היצורים שנמנו לעיל , עוטה גידול צפוף של חיטחביים , פוליפוסים הידרתיים וספוגים . מינים סגולים וכתומים מכסים חליפות שטחים נרחבים . כמה מבין מעטים ססגוניים מדובללים אלה , המחפים על הקרקעית החצצית — אפילו איני יודע למה יש לשייך אותם , לממלכת החי או לממלכת הצומח . ריחופי בלא עמל מוליך אותי למים רדודים יותר ויותר . מספר האלמוגים הולך ופוחת , בעוד מספר הצמחים הולך ועולה . ממש יערות של אצות מרהיבות , המשתוות בתוארן ובצורתן לעצי הצאלים של אפריקה , מתפרשים מתחתי . כמעט שנוטה אני לדמ 1 ת בנפשי שמרחף אני לא על פני משטח אלמוגים אטלנטי מגובה של קומת אדם בסך הכל , אלא מעל לערבה פזורת אילנות בארץ כוש שבאפריקה , מגובה רב מזה פי מאה . שדות נרחבים של ירוקת הים / Thaiassia ) _ וקטנים יותר של שרוכית , ( Zostera ) חומקים מתחת לעיני . אך הנה , בעוד גובה המים שמתחתי אינו עולה בהרבה על מטר אחד , מופיע נכחי כעין דיק אפל , ארוך ופתלתול , המתמשך ללא תנועה ימינה ושמאלה ככל שראייתי מגעת , וחוצץ בין קרקעיתו המוארת של הים מלמטה , לבין האספקלריה של פני המים מלמעלה . דיק זה הוא הוא , איפוא , הגבול רב המשמעות שבין הים ליבשה , חופו של , Lignum vnae Key איון-עץ החיים . כאן עולה מספר הדגים בבת אחת . תריסרים מהם נזנקים ונמלטים מתחתי . שוב עולים בזכרוני אותם צילומי אויר של עדרי חיות בר באפריקה , הנסות לכל עבר מפחד צלו של המטוס . ויש שלמראה איצטגנונים שמנים ומבדחים החולפים ועוברים מתחתי בין הכרים העבותים של ירוקת הים , הריני נזכר באותם קוראים המגיחים לפתע ביעף ממקום סתרם בשדה הדגן מתחת לרגלים , ונוחתים שוב במרחק מה הלאה . דגים אחרים , רבים מהם ססגוניים בעלי צבעים בלתי רגילים , אלא שאין ססגוניותם חורגת מעולם מן הטעם הטוב , נוקטים בדרך ההפוכה . כשאני מתקרב אליהם , אינם נסים מפני אלא טומשים מטה לתוך ירוקת הים . קיפודג שמן אחד , שקרני שד מרהיבות לו מעל לעיניו התכולות , נח לו רגוע לחלוטין , וכאילו מגחך לקראתי . מעודי לא פגעתי כשכמותו , ואילו אחד שכמותו כבר הספיק לפגוע בי . לפני ימים אחדים החזקתי בדג כמו זה הקרוי בפי האמריקנים — Spiny Boxfish קופסינון קוצני , וכנראה שלא הייתי זהיר למדי , כיון שזה תקע בי עד מהרה את זוג שיניו העומדות זו מול זו במקור התוכי שלו , ונגס נתח עור לא קטן מאצבע ידי הימנית . עתה אני טומש אל הקיפודג הניבט אלי , תוך שאני נוקט בטכניקה הבדוקה והחוסכת כח של הברווז הנובר בקרקעיתם של מים רדודים , ואני מרים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא