פרק א' אקדמות של ים

עמוד:12

אותו חלום נושן של האדם להיות מעופף בחללו של עולם , הנה מתקיים בי בהקיץ : נטול תחושת כובד הריני דואה במצע השקוף , וחולף ללא יגע על פני שדות שקויי שמש . נע הנני , לא כשכרסי לפני וראשי מזדקר אל על , כמנהגם הקרתני של אלה המחשיבים עצמם , אלא באותה יציבת גוף מקודשת של בעלי החוליות מקדמת מו צאם , כשהגב מופנה אל על והראש קדימה . עת מבקש אני לצפות לפני , הריני חש אי נוחית מסוימת במתיחת ערפי , תחושה המזכירה לי שלאמיתו של דבר תושבו של עולם אחר הנני . מזלי שבדרך כלל איני מעוניין במתרחש לפני דווקא . מבטי נטוי על פי תב כלפי מטה , כלפי כל הפרוש מתחתי , כיאות למעמדי בתור חוקר ממוצא יבשתי . -אכן למטה אימה פרו & ה , : ואדם TT לא יביא את V אליו 1 T - במסה , T - לעולם לעולם לא יביט הוא בכל # בחסדם בצלמות הליטו . " VT :- I Tt"I V T I אך משאין האלים נוקטים כלל בדרך זו , אלא בהיפוכה הגמור , והם מציפים את הכל בקרני חסד של שמש דרומית , ומשווים לחי ולצומח את כל צבעי הקשת , מטבע הדברים שאדם משתוקק דווקא להגיע לשם ולהשביע את עיניו , ולו רק פעם אחת בחייו . ואמנם , מייעץ אני לכל אחד לעשות כך , כל עוד אינו זקן מדי . אין הוא צריך לשם כר , אלא מסכה של צוללים , שנורקל , ואם למהדרין — זוג סנפירי גומי לרגליו . אפילו אין מזדמנת לו רוח נוחה שתשיט אותו דרומה יותר , די לו אם יגיע אף לחוף כלשהו של הים התיכון . נינוח ומתעדן , ואך מנפנף קלות ברגלי הצפרדע שלי , הנני מרחף על פני נוף של אגדה . אין זה הנוף הפראי , שופע החיות , של הרים שנוני צוקים וגיאיות מפותלים , המיוחד לשוניות האלמוגים . אר בשום אופן אינו נופל ממנו בשפע החיים שבו . נוף זה רגיל הוא בחופיו של כל אחד מהאיים הקטנים המכונים , Keys שהם בנויים גיר אלמוגים , ומשתרעים בשרשרת ארוכה ברצוף לקצהו הדרומי של חצי האי פלורידה . על פני הקרקעית הקרוצה מש ? רי אלמוגים , מתקמרות בכל אתר ואתר כיפותיהן המופלאות של אלמוגי המוח . פזורים יותר גזעיהם הענפים והמסועפים של אלמוגי קרני הא ^ ל , וכן שיחיהם המתרםרפים של אלמוגי הקרנים או הגורגו ניות למיניהם השונים . בין אלה מתפשטת בגוונים של חום , אדום וזהוב חליפות , עתרת צמחיה , שאין למצוא כמותה כלל באותם ריפי אלמוגים מובהקים אי שם באוקינוס . פה ושם ניצבים מרוחקים זה מזה בגובה של שולחן ובעובי של גוף

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא