|
|
עמוד:6
מטרות המחקר מטרות המחקר הן : . 1 לשחזר את המבנה הפיזי של האתר כמכלול יישובי . עד עתה אין בידינו תיאור מלא של יישוב גדול מהתקופה הרומית בתחומי פרובינצית יהודה פלשתינה , אם כי כבר נבדקו מספר אתרים קטנים מתקופה זו . . 2 להשוות את הממצא הארכיאולוגי עם המקורות התלמודיים . בדיקה שיטתית מעין זו טרם נעשתה , חרף העניין הרב שיש בה . למעשה , המקורות התלמודיים לא זכו לבדיקה שיטתית מאז מחקרו הראשוני של ש' קרויס 5 בשנת , ו 9 ו 0 להוציא מספר הערות ספורדיות . ב 70 השנים האחרונות לא נדון נושא זה כלל בספרות המחקר . גם קרויס הסתפק בבדיקת המקורות בלבד , בלי להשוותם עם הממצא הארכיאולוגי , שהרי בזמנו טרם נערכו בארץ חפירות ממשיות . אמנם , יתכן שאום ריחן הוא יישוב שומרוני , ברם יש להניח שבתחום זה משקפים המקורות התלמודיים את המציאות גם בכפר השומרוני . . 3 לתאר את המבנה הכלכלי והחקלאי של היישוב לאור הממצא הארכיאולוגי ונתוני השטח , זאת על רקע התקופה ותולדותיה . . 4 לברר את תולדות ההתיישבות באיזור המחקר בתקופות הפרסית ביזנטית . . 5 להעלות מתוך ניתוח הממצא את דמותו החברתית והקהילתית של היישוב על רקע הידוע לנו מספרות התקופה וממחקרים קודמים . מצב ההשתמרות הטוב של האתר , שיטת המחקר והיקפו - איפשרו מתן תשובה אמינה למדי לכל השאלות שהוצגו . עם זאת , מובן שרק חפירה מלאה בחורבה ובשטח החקלאי עשויה לספק מידע מלא על היישוב . אישים ומוסדות רבים סייעו לנו במחקר זה , והם יבואו על התודה . בראש ובראשונה חייבים אנו תודה לפרופ' י' פליקס , יושב ראש הקתדרה ללימודי ארץ ישראל ע '' ש א' מוסקוביץ באוניברסיטת בר אילן . חלק נכבד מהמחקר מומן מכספי הקתדרה , ופרופ' פליקס עזר לנו לא רק כראש הקתדרה , אלא גם סייע בעצה והעניק לנו מנסיונו ומהידע הרב שצבר בחקר החקלאות הקדומה בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד . במימון המחקר השתתפה גם הקרן למחקר בסיסי באקדמיה הלאומית למדעים . במדידת האתר ושטחי החפירות של השטחים החקלאיים נטלו חלק , נוסף על המחברים , יוחנן מינצקר ועזריאל זיגלמן . ציורי כלי החרס נעשו על ידי זיוית ניסלביץ וברנרדינה לוטינגר . דן בכר שרטט את תוכנית אום ריחן ואתרי השטח החקלאי . צוות המדור לידיעת הארץ בתנועה הקיבוצית סייע לנו רבות . כן שמחים אנו להודות לע' דמתי , ששימש בשעתו כקצין המטה לארכיאולוגיה במפקדת יהודה ושומרון , ולאנשי המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית , אשר הגישו סיוע רב במהלך החפירות . דב אסא עשה רבות לסגנון העברי של עבודה זו . מתנדבים רבים נוספים עזרו לנו בפרטים שונים
|
|