|
|
עמוד:13
תקשורת , להסיק כי הערבים אינם אזרחים שווי זכויות , או שותפים מלאים במעגל החיים הציבוריים . מסקירת הספרות בפרק התיאורטי עולה כי הקיבעון המחשבתי של אמצעי התקשורת אינו מנותק מהקשרים חברתיים רחבים יותר . דחיקתם של האזרחים הערבים משוק העבודה היהודי וממעגל מקבלי ההחלטות , והאפליה הבוטה ממנה הם סובלים בכל המישורים , אינן מעניקות להם שום נקודות זכות בסיקור התקשורתי , אלא להפך ; הערבים מוצגים כאחראים הישירים למצבם , וכמי שמנסים לקרוא תיגר על הסדר והחוק במדינה . העיתונות העברית , כפי שניתן לראות לאורך הספר , מעצימה את הדימוי השלילי של אוכלוסייה זו כמיעוט לא נאמן ולעתים אפילו כאויב . בספר משולבות ארבע מסגרות תיאורטיות ביקורתיות שונות . המסגרת הראשונה נוגעת לחקר אמצעי התקשורת , ובמרכזה הטענה כי העיתונות אינה משמשת כסוכן חברתי ניטרלי והופכת לכלי מרכזי בקביעת גבולות השיח ובשעתוק של תפיסות חברתיות קונצנזואליות . המסגרת השנייה מתמקדת בשאלה כיצד עוצמה פוליטית מיתרגמת לכוח תקשורתי . המסגרת השלישית בוחנת את הקשר בין פרקטיקות תקשורתיות לבין ייצוגים נרטיביים . המסגרת הרביעית עוסקת באופן הייצוג של קבוצות מיעוט ( שחורים , הומוסקסואלים , נכים ועוד ) בחברה ומתייחסת לדימויי מיעוטים בתקשורת כהשתקפות טבעית של המציאות החברתית . הפרק הבא בספר הוא סקירה על מעמדו של המיעוט הערבי בישראל . הגדרתה של ישראל כמדינת לאום יהודית , השייכת לכלל העם היהודי ( כולל מי שאינו מתגורר בגבולות מדינת ישראל , ( מוציאה - אפריורית - את אזרחי המדינה הלא יהודים מגבולות הקולקטיב . זכות היהודים למדינה הוגדרה במגילת העצמאות - המסמך המכונן של מדינת הלאום היהודי הן מבחינה סמלית והן מבחינה משפטית . מרכזיות הדת היהודית בזהות ובתרבות הפוליטית של המדינה עוררה דיון ביקורתי - שמתנהל עדיין בשולי הפוליטיקה והאקדמיה בישראל - באשר למעמד האזרחים הפלסטינים בתוכה ( בשארה , ; 1993 פלד , ; 1993 גביזון , , 2000 יפתחאל , Zureik , 1979 Smooha , 1989 , 1990 ; Kretzmer , 1990 ; ; 2000 . ( Ghanem et al , 1998 ; Shafir and Peled , 2002 ; Jamal , 2007 a , 2011 המסקנה מקריאת הספרות המחקרית היא שמדינת ישראל עשתה שימוש מושכל במנגנוניה כדי להנציח את אי השוויון בחברה . היא היתה אחראית , באמצעות מוסדותיה , להפקעת קרקעות בבעלות ערבית ומסירתן לידיים יהודיות וליצירת משק מפוצל על בסיס אתני . בנוסף לכך , אי שילובם של אזרחים ערבים במוסדות ציבוריים והדרת נציגיהם מהממשלה ביססו את שוליותו של המיעוט הערבי ומעמדו בהוויה הישראלית כ"נוכח-נפקד . "
|
|