|
|
עמוד:XI
ההסתמכות על פנומנולוגיה קוגניטיבית , רגשית והתנהגותית בהמשגת הפרעות פסיכולוגיות ובתפיסת מקרי טיפול ; את ההשתתפות הפעילה של המטופל בבחירת מטרות הטיפול ומהלכו ; ואת הדגשת החשיבות שבבניית משמעות מתוך חוויות . ואכן , בק סבר שעבודותיהם של ההוגים האקזיסטנציליסטים קרל יאספרס ולודוויג ביסוונגר השפיעו רבות על הטיפול הקוגניטיבי . ( Beck , et al ., 1979 ) שיטת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ניזונה מעבודות של פסיכולוגים מהמאה 19-ה ומראשית המאה , 20-ה ובהם ווטסון , פבלוב וסקינר . השיטה גובשה בשנות השישים של המאה הקודמת , כשילוב בין הגישה ההתנהגותית ( שהתעלמה ממחשבות , מאמונות ומתפיסות ) ובין הגישה הקוגניטיבית ( שלא הדגישה את השפעת ההתנהגות המאפיינת הפרעות נפשיות . ( כיום , הגישה הקוגניטיבית והגישה ההתנהגותית משולבות הן מבחינת התשתית הפילוסופית הן מבחינת היישום הקליני , מתוך הכרה בדבר השפעות גומלין בין קוגניציה והתנהגות , ובכך שטיפול מוצלח צריך לטפל בזו גם בזו . עם זאת , בהתאם לסוג ההפרעה ולמחקר עליה , הטיפול שם דגש לעתים על שינוי ההתנהגות יותר מאשר על שינוי המחשבות והאמונות , ולעתים להפך . מה › ידוע › על › היעילות › של › טיפול › קוגניטיבי-התנהגותי ›? טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים נמצאו יעילים בעבור מספר רב של הפרעות נפשיות , כגון הפרעות חרדה שונות , דיכאון והפרעות אכילה . שיטת המחקר מתחילה בהגדרת הבעיה ומטרות הטיפול באופן מדיד . רבים מהמדדים הם סובייקטיביים , ומתבססים על דיווחו של המטופל , כגון דיווחים על מצב-רוח , על הנאה , על חרדות וכיו"ב , ואחרים הם אובייקטיביים , כגון תדירות של התנהגויות מסוימות , כפי שהן נצפות על ידי מתבונן חיצוני , ושינויים בפעילויות . יעילות הטיפול נבחנת על ידי השינוי במדדים בנקודת זמן שונות לאחר הטיפול , תוך כדי השוואה לקבוצת ביקורת . מתבצעות גם " מטא-אנליזות , " המשוות מחקרים מדעיים שהתבצעו במקומות שונים ועם אוכלוסיות מטופלים שונות , ומנסות למצוא מסקנות כלליות העולות ממכלול הידע המדעי . מטא-אנליזות מסוג זה מצביעות על יעילותם של טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים למגוון הפרעות נפשיות , אף על פי שמשך הטיפול קצר לעומת זה שבשיטות אחרות Butler , Chapman , ) . ( Forman & Beck , 2006 ; Hofman & Smith , 2008 להפרעות מסוימות , כגון הפרעות חרדה , טיפולים אלה משתווים ביעילותם לטיפולים תרופתיים . ( Bandelow et al ., 2007 ) יתר על כן , עבור הפרעות מסוימות , מטופלים בטיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים סובלים פחות מהישנות הפרעה בתקופה שלאחר הטיפול בהשוואה לאחרים שטופלו בתרופות . ( Hollon et al ., 2005 ) ממצאים שפורסמו לאחרונה מצביעים על יתרון של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי על פני טיפולים אחרים בהפרעות חרדה ודיכאון . ( Tolin , 2010 ) מנגד , מתקיים ויכוח על היתרונות היחסיים של טיפול זה לעומת טיפולים אחרים בהפרעות אחרות , כגון סכיזופרניה , או במניעת הישנות בהפרעה דו-קוטבית . ( Kingdon , 2010 ; Lincoln , 2010 ; Lynch , Laws , & McKenna , 2010 ) חשוב אפוא להדגיש , שהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי אינו בבחינת תרופת פלא . הוא אינו בהכרח הטוב ביותר לכל הפרעה נפשית , וגם בהיותו הטוב ביותר , אין הוא מבטיח הצלחה בכל מקרה ומקרה . כמו כן , יש שיטות טיפול אחרות שאף הן מבוססות על ראיות מדעיות . עם זאת , אנו סבורים שיש חשיבות רבה בעצם הצגת השאלות : מהי ההפרעה ומהי מטרת הטיפול ? מה ייחשב
|
|