|
|
עמוד:7
מבוא אירועי 11 בספטמבר חשפו ברגע טראומטי אחד את הקשר המורחק בין " הפוליטי" לבין "מצב החירום . " תמונות המגדלים הקורסים הציבו פרדוקס מתעתע בעבור המערב . מצד אחד הן יצרו תחושה של הזדהות גלובלית עם קורבנות טרור אלים וחסר גבולות , ומצד אחר בישרו מחדש וביתר שאת את ניפוץ הרעיון המזויף של אחדות גלובלית . בתגובה לאיומי הטרור הפונדמנטליסטי נכנסו ארצות המערב , בעיקר ארצות הברית ואנגליה , לעידן של אקטיביזם ביטחוני שהופנה פנימה אל תוך חברותיהן , וכן של אקטיביזם צבאי שביקש להשליט "סדר דמוקרטי" במדינות אסלאמיות . בנסיבות אלה הפך מצב החירום לפרדיגמה עבודה מתמשכת של ממשלים מערביים ( לדוגמה , הצו הנשיאותי בארצות הברית המכונה "הצו הפטריוטי . ( " בחסות מצב החירום חיסלה ארצות הברית מחוץ לגבולותיה חשודים בטרור בלא הליך משפטי . משנת 2001 ארצות הברית מחזיקה במחנה חיל הים במפרץ גואנטנמו מאות עצירים מינהליים , חלקם נעצרו בארצות הברית וחלקם נעצרו במקומות אחרים בעולם ( באפגניסטאן לדוגמה . ( לאחרונה אף בישר ה"וושינגטון פוסט" שארצות הברית מחזיקה עשרות עצירים מינהליים ברשת בתי כלא סודיים במזרח אירופה , המכונים "חורים שחורים . " מצב החירום מאפשר להפוך את חייהם של העצירים המינהליים ל"חיים חשופים , " כך בלשונו של הפילוסוף האיטלקי ג'ורג'יו אגמבן . בהיותם חסרי זכויות אזרח וגם חסרי זכויות של אסירי מלחמה הם חשופים אל מול שרירות לבו של השלטון . הם מעולם לא עמדו למשפט , ניהול חייהם מופרט לקבלני משנה ולחברות כוח אדם וגופם מותר לעינויים . הממשלה האמריקנית טוענת שהחוקה האמריקנית אינה חלה על תחום ה"מחנה" אף על פי שבית המשפט העליון בארצות הברית פסק אחרת בשנת . 2004 במהלך תקופת הבחירות בשנת 2009 הבטיח הנשיא הנבחר ברק אובמה לסגור את מחנה גואנטנמו , אלא שהמציאות מוכיחה כי את תיבת הפנדורה הזאת קשה לסגור . בישראל , המחשיבה את עצמה מדינה דמוקרטית ( ויש אף יאמרו ליברלית , ( שורר מצב חירום מתמיד . המדינה ירשה את "תקנות ההגנה ( שעת חירום " ( מן המנדט הבריטי ובחסותן המשיכה את המצב האנומלי של השעיית שלטון החוק במסגרת החוק . תקנות שעת חירום אפשרו להחיל ממשל צבאי על הפלסטינים אזרחי ישראל , והן מאפשרות את המשך השליטה הביטחונית
|
|