|
|
עמוד:11
מבוא ממרחב לאומי להפרטת תשתיות אזרחיות בימי משבר אקלים כביש חוצה ישראל מגלם במידה רבה את מדיניות התחבורה הלאומית של ישראל בעשורים הראשונים של המאה ה . 21 הוא עדות לכך שמערכי התחבורה והתעבורה בישראל ימשיכו להישען גם בעתיד בעיקר על כלי רכב פרטיים . הכביש מחולל צמיחה של כל רשת הכבישים סביב מטרופולין גוש דן , ולמעשה בכל מרכז הארץ . הוא מאט את קצב התפתחות המערכות להסעת המונים , משנה את פיזור זיהום האוויר ומשפיע על גורל השטחים הפתוחים . מלבד ההיבטים התחבורתיים והסביבתיים , לכביש חוצה ישראל השלכות סוציו פוליטיות עמוקות וחשובות . הוא משמש גורם מאיץ חשוב בפרוור מישור החוף וציר הגבעות - התהליך הדמוגרפי וההתיישבותי העיקרי המתחולל בישראל מאז תחילת שנות התשעים של המאה ה - 20 ובהיותו כזה הוא משפיע על תרבות המגורים , על מיקומם של מוקדי מסחר קמעונאי ועל פעילותם , ועל מגמות הצריכה הכלליות . בדרך כלל השפעותיו עולות בקנה אחד עם האינטרסים של השכבות המבוססות ; פלחי אוכלוסייה פגיעים יותר , אלה שאין ברשותם רכב פרטי והם ממעטים להשתמש בכביש - ובקבוצה זו יש רוב ברור לנשים , לערבים , לצעירים ולקשישים ( אסידון ( 2004 - אינם יוצאים נשכרים ממנו : הכביש אינו משפר את ניידותם , ולא זו בלבד אלא שהוא מעכב פיתוח אמצעי תחבורה חלופיים שיכולים היו לקדמם . אבל התופעה המרתקת ביותר שמשקף כביש חוצה ישראל , כפי שהדבר בא לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות בעניינו ובביצוען , היא מערכת היחסים המיוחדת של המיזם הגדול הזה עם המדינה . גיבוש רעיון הכביש כפרויקט בר ביצוע , הבשלתו כישות עסקית ותחילת ביצועו בשטח התרחשו בשנות התשעים , עשור ייחודי בהיסטוריה החברתית , הכלכלית והפוליטית של ישראל . את שנות התשעים הגדיר במידה רבה תהליך אוסלו , שנראה בראשיתו כמבשר שינוי גיאופוליטי ממשי : התהליך החליש את תחושת
|
|