הקדמה

עמוד:11

הקדמה ספר זה דן ביהדות מרוקו , הגדולה שבתפוצות היהודיות בארצות האסלאם , בשלהי התקופה הקולוניאלית בארצה ובראשית עידן הלאומיות . הוא מבקש לתרום לחקר מרוקו ויהודיה , תולדות הלאומיות היהודית , הקשרים הבין תפוצתיים ותולדות מדינת ישראל בשנותיה הראשונות . עניינו העיקרי הוא ראשית חדירתה המסיבית של הלאומיות לחיי המיעוט היהודי במרוקו . הספר נפתח בעיצומה של מלחמת העולם השנייה ומקיף כאחת עשרה שנים , שבמהלכן קמה מדינת ישראל והחלה עלייתם של יהודי מרוקו . הגעתי לנושא זה לכאורה באורח מקרי . עם תום כתיבת עבודת הדוקטורט שלי , שעסקה ביהודי תוניסיה במאה התשע עשרה , הצטרפתי לפרויקט על שם שאול אביגור , ששם לו למטרה לכתוב את ההיסטוריה של ההעפלה . במסגרת זו התבקשתי לעסוק בחקר העלייה הבלתי לגאלית ממרוקו בשנים . 1961-1956 עקב בעיות ארכיוניות סטיתי מן הנושא המקורי וסופי שמצאתי את עצמי עוסק בשלבים קודמים של הקשר בין הציונות ליהודי מרוקו . אולם לאמתו של דבר אינני סבור שיש כאן מקריות . נולדתי בשנת לידתה של מדינת ישראל , והחוויות , האירועים והבעיות שהעסיקו אותי משחר ילדותי שזורים בתולדותיה . ביניהם תפסה מקום חשוב הבעיה העדתית , שעולי מרוקו ניצבו במרכזה משנת 1948 ואילך . אינני ממוצא מרוקני , אך מבחינה עדתית אני בן כלאיים - בן לאב יקה ולאם תימנייה . הורי התגוררו בירושלים בבית סבי התימני , שהיה ממוקם בשכונת נחלת אחים , על קו הגבול בינה לבין רחביה . ברחביה התגוררו אמנם גם ספרדים אמידים , ובשכונתנו התגוררו גם כמה אשכנזים , אך לא היה בכך כדי לסתור את הזהות העדתית השונה של שכונתנו המזרחית מול רחביה האשכנזית , ואת תחושת העוני היחסי של האחת מול הרווחה של האחרת . ההיסטוריה האישית המשפחתית והחברתית הכללית שלי הייתה טבועה בחותם הבעיה העדתית . אני נזכר ברגע מפתח : הלכתי ברחוב , בן שבע עשרה בערך , אחוז מועקה כבדה , בלתי מוסברת , ובראשי מחשבה כי יש שתי בעיות גדולות בישראל : על האחת , הבעיה הערבית , הכול מדברים , ועל האחרת , הבעיה העדתית , הכול שותקים . ואף שלא היתה אז באמת שתיקה , ספר זה הוא במידה מסוימת ניסיון לפתור את חידתה של תחושת הכיסוי וההעלמה ההיא . הבעיה העדתית היא , מכל מקום , רק אחד המניעים העיקריים לכתיבתו של ספר זה . מניע אחר הוא הבעיה הערבית . השאלה מדוע הידרדרו היחסים בין היהודים לערבים להיכן שהידרדרו ומי אשם בכך — היהודים או הערבים — מניעה חלק חשוב של ההיסטוריוגרפיה הישראלית בשני הדורות האחרונים . מדובר בוויכוח בין שתי תנועות לאומיות , ציונית ופלסטינית ערבית , שנקלעו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא