|
|
עמוד:7
מבוא החל מאמצע המאה השמונה עשרה קמו במערב אירופה סופרים אמיצים ובעלי חזון ששאפו לשינוי ערכים מוחלט בסדרי החברה , לביסוסה על יסודות הצדק והאהבה לזולת ולמיגורם של השליטים העריצים . דבריהם מצאו אוזניים קשובות והביאו לתוצאות מו חשיות : המהפכה הכבירה של שנת 1789 טיאטאה את המשטר שהיה קיים בצרפת , ביטלה את ההבדלים בין המעמדות ושימשה דוגמה לשוחרי החופש בארצות אחרות . גם לאחר שחידש נאפוליאון את שלטון היחיד שלו בצרפת נשארו רוב כיבושי המהפכה והישגיה בתוקפם . בימים הללו חל מפנה מכריע אף במצבר של המיעוט היהודי במערב אירופה . במשך מאות שנים היה מושפל ונרמס , ולפתע פתאום ראה אור גדול לנגדו . בסופו של דבר לא נתמלאו כל התקוות שתלה באנשי המהפכה ובנאפוליאון יורשם , אך אין ספק כי באותם הימים הוחש תהליך התקרבותו אל האומות שבתוכן ישב . ההתקרבות הזאת הביאה לעתים תכופות להתבוללות ולטמיעה בסביבה . שמואל רומאנילי היה מנציגיו הבולטים של דור תהפוכות זה במחנה הסופרים . הוא נולד בשנת 1757 במאנטובה , שהיתה אז עיר ואם בישראל , מקום מושבם של סופרים , הוגי דעות ומשו ררים . הכנסייה הקאתולית שלטה אמנם במאנטובה כמו ביתר ערי איטליה וטיפחה בכל מקום את השנאה לישראל . אולם למזלו של רומאנילי גדל הוא בחסותו של שלטון סובלני באופן יחסי : מאנטובה השתייכה לכתר ההאבסבורגים שבווינה , והקיסר יוסף השני ( מלך מ 1765 עד ( 1790 שיפר במידה ניכרת את תנאי חייהם של נתיניו היהודים . יש לציין שיהודי איטליה היו עדיין מעורים בתרבות העברית , וגם רומאנילי זכה לקבל חינוך מסורתי מקיף . עם זה היה בן בית גם בלשון האיטלקית ובספרותה ובמרוצת הזמן רכש לעצמו השכלה כללית רחבה , כפי שלא היתה שכיחה אפילו בחוגי היהודים הנאורים . הוא שמע עשר שפות , ומלבד העברית והאיטלקית ידע על בוריין את האנגלית , הצרפתית והספרדית , והכיר את יצירות המופת שנכתבו בהן .
|
|