|
|
עמוד:יג
אחר של השירה ההומרית . הזכרות אלה הן 'ציון לשבח' בלבד , ואין פירוש הדבר שבמקום ששמם של חוקרים אינו מוזכר , בודה המחברת את הדברים מלבה . מי שמצוי אצל הספרות המדעית , ברי לו שספר זה מבוסס על נסיון חיים ארוך וממצה , על בקיאות של ממש , לא רק בהומרוס ובספרות היוונית העתיקה בכללה , אלא אף במספר מדהים של ספרי מחקר וביקורת ומאמרים מדעיים במספר רב של כתבי עת וקבצים . אך יש בספר גם הבחנות והארות שהן פרי עבודתה ומחקרה של ז'קלין דה רומיי עצמה . למשל : ההסבר הניתן בפרק הרביעי לתופעה הידועה והמוזרה של ריבוי הדימויים ב'איליאדה' ומיעוטם היחסי ב'אודיסיאה ;' או ההסברים הניתנים בפרק החמישי להתערבות האלים בעלילה ולמעשים החורגים מגדר הטבע ; או ההשוואה שבפרק השביעי בין אופיים המוסרי של גיבורי ה'איליארה' וה'אודיסיאה' לבין אופיים והתנהגותם של אותם גיבורים עצמם בחלקים אחרים של 'המחזור האפי' ובטרגריה האתונאית . כל אלה אינן בעיות חדשות - וכמה בעיות חדשות אפשר עוד למצוא בשטח שדשו בו החוקרים מאות שנים ? אך בפרסומיה המדעיים תרמה ז ' קלין דה רומיי תרומות חשובות להבהרת עניינים אלה . כאן היא מציגה את עמדותיה בזהירות ובצניעות ללא הבלטת הישגיה וללא הצטעצעות בהם . אולי אין זה מקרה שבביבליוגרפיה שבסוף הספר מופיעה רק חוברת קטנה אחת של ז'קלין דה רומיי עצמה , ואף היא אינה אחת מתרומותיה המקוריות למחקר ההומרי , אלא דיון במצבו של המחקר בשטחים שונים של השירה ההומרית בשנת . 1984 לפנינו אפוא ספר שקול ומאוזן , הנוקט עמדות ומחליט החלטות , אך ללא הונאת הקורא וללא העלמתן של עמדות אחרות ואפשרויות אחרות ; ספר של מומחית בשטח , אך אין הדבר ניכר מדרך כתיבתה . כמיטב המסורת של אותה סדרה ושל אותה ביקורת ספרות צרפתית רגישה ועדינה שבימינו כמעט שלא נשמע קולה ברעש האלפבית המתחלפות במהירות מסחררת . לפנינו ספר אחראי וזהיר , שאינו מתיימר לאובייקטיביות , אך מבקש להימנע מסובייקטיביות ומעמדות מוחלטות , נחרצות וסופיות . הוא אינו כופה על הקורא את עמדתה של המחברת , אלא מציג לפניו עמדות שונות , תוך סניגוריה זהירה ושקטה על העמדה
|
|