פתח דבר

עמוד:12

מבחינה זו יש לראות את העבודה שלפנינו כראשית מחקר בתחום לא נודע . נעשה בה נסיון לבחון את הפרובלמטיקה בחלק הציוני הפעיל של תפוצת הפליטים וכן את מאמצי העזרה החומרית והמוסרית שהושיט להם היישוב , לרבות הקשרים שנקשרו והנסיונות שנעשו להעלאתם . ביהודי אירופה המנואצת נוגע מחקר זה רק בסיומו , היינו בפרק הזמן שלאחר גמר המלחמה , כאשר קבוצות פעילים מכל האזורים , הכבושים והבלתי כבושים , נפגשו שוב בלובלין , בירתה הזמנית של פולין שנשתחררה והלכה . ארבעה פרקים משבעה עניינם ההתרחשויות על אדמת ברית המועצות ויתרם סוקרים את הפעילויות שהיו ביישוב בארץ . יצויין כי בחלקו עוסק החיבור גם בנושא שנחשב רגיש וחסוי והוא פעילותו של ,, המוסד לעלייה בי" ,, ) המוסד ( " בקןו ארץ ישראל—טהראן , בדרך לברית המועצות . מועלית בו גם פרשה בעלת חשיבות מרכזית שהיתר . חסויה גם כן והיא הבריחה מברית המועצות מערבה , לעבר פולין המשתחררת ותרומתה לראשית היווסדותה וצמיחתה של הבריחה" של שארית " הפליטה מפולין . בחיבור שלפנינו ר 1 וח לא אחת השימוש במונח ,, מחתרת" שהוא בעל פנים רבות ועלול להתפרש שלא לפי הכוונה . משותף לכל המחתרות , בין שהן קמות נגד השלטון ובין שהן עומדות על הזכות לפתח את רעיונותיהן בלי להתגרות ברשויות או במשטר החברתי , הוא ההתארגנות הבלתי חוקית . הדברים שכאן אמורים בסוג המחתרות השני שמצא לעצמו מקום כתוצאה מפסילת הציונות כתנועה הלאומית של העם היהודי על ידי השלטון הבולשביקי הקומוניסטי מימי ראשיתו . איבה זו סתרה את האידיאולוגיה הקומוניסטית הרשמית על פריחת התרבויות הלאומיות במשטר הסוציאליסטי . מגיוון שלא הכירו ביהודים כאומה התייחסו בשלילה לציונות שנכללה בקטגוריה של אוייבי העם ,, . " על פי התפיסה " הסובייטית נתפס כל אירגון פוליטי שאינו מזדהה עם עיקרון הדיקטאטורה של 1 הפרולטאריון ככוח אנטי מהפכני שיש להילחם בו ,, . " על פי החוק" דינם של ציונים היה רדיפות , מאסרים והגלייה ועל אחת כמה וכמה בתנאי המלחמה כאשר עבירות קלות סווגו בחבלות במאמץ המלחמתי . במונח ,, מחתרת ציונית" אין איפוא הכוונה להתארגנות למלחמה במשטר , אלא למיבנה אירגוני חשאי בתאים זעירים , מפוזרים במקומות שונים ולהם מזכירות מרכזית , קופה מרכזית ומגביות , מדור לתעודות מזוייפות . הפעילות של האירגון המחתרתי הזה התבטאה בטיפוח הרוח העברית והווי חיימ חלוצי , התארגנויות לחציית הגבול בדרך לארץ ישראל , מגעים עם שגרירות פולין ומטכ"ל צבא אנדרס וקשירת קשר עם מוסדות ציוניים ויהודיים בארץ ובעולם וכר . המסגרת הקיפה מאות חברים , קשורים ביניהם בקשר של משמעת פנימית מרצון ומשתיתים את קיומם על עזרה הדדית מירבית . הם היו קרבנות לרדיפות ומאסרים ולא נשברו

הקיבוץ המאוחד

ספרית פועלים

האוניברסיטה העברית. המכון ליהדות זמננו ע"ש אברהם הרמן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר