|
|
עמוד:ה
נא ] \ £ 7 ער השמים' לר' אברהם הירירה משמעות מיוחדת לו בתולדות הקבלה . שניים הם המניעים העיקריים שפעלו בתנועת הקבלה ו אחד שהוא מניע דתי כולו וביסוד מהותו הוא מיסטי , ואחד שהוא מניע פילוסופי-תיאולוגי . הראשון , שנתכוון לגילוי פנים חדשות בכתביהקודש ובמסורת על-פי השקפת-עולם מיסטית וסמלית , לא היה לו , לאמיתו של דבר , עניין בניסוח ובצידוק של קביעותיו על דרר ההגות , והוא פעל באותן מסילות שהתפתחויות בדת ובתולדות-הדת רגילות לנוע בהן . כנגד זה , המניע האחר , אף -1על-פי שהוא שני-במעלה במהותו , זכה להגיע למעלת חשיבות יתירה בכמה שלבים של הקבלה . כאן היתה הכוונה ליטול את התמונות ואת הסמלים , שמשמשים לתיאור הקדושה והדרך אל הקדושה ושאופיים המיסטי מזדקר , ולעתים קרובות בעוצמה כובשת , לעיני המתבונן , לבחון אותם מחדש בחינה שלאחר-מעשה , ולגלות בהם פנים חדשות בדרך החשיבה המושגית . וכל כר למה , מפני שאותם תמונות וסמלים היו בהם בעליל אבני-נגףו לא-מעטות לפני ההגות המיוסדת על העיון הפילוסופי . וכר , מתחילת המאה הי , ג" דהיינו , למעשה , מראשית התגלותה של הקבלה בתולדות היהדות , בעלי הנטיות הפילוסופיות שבין המקובלים מבקשים להם כלי-חשיבה העשויים לשמש לתכליתם . אין תימה , שהניאופלטוניות השפיעה כאן השפעה כבירה , בדמיון קרוב לדרך התפתחותה של המיסטיקה בנצרות ובאיסלאם . בפגישה ובחדירה ההדדית של התיאוסופית
|
|