|
|
עמוד:13
של הטקסט למשימה קשה ביותר ומוגבלת מעצם טבעה . קושי אחר , לא פחות מורכב , עולה מן הצורך לנסח הבנות אלו – שהכותב תופס אותן בדרך אינטואיטיבית – בשפה מדעית שכל כולה היא שפת ה'לז' ( קוסמן תשס"ח , . ( 36-35 ועוד כתב בנימה אישית בקטע המסיים את ההקדמה , כי הוא חייב תודה לשלושה אנשים שלדבריו היו מן היחידים שפגש במסדרונות העולם האקדמי שלא הרימו גבה מתפלאת או נשאו קריצה מתנשאת לנוכח השילוב הפואטי , הרליגיוזי והאקדמי המאפיין את דרכו ( שם , . ( 37 לפיכך , נראה שכתיבה מדעית על חיי נפש המחייבת את הכותב להוסיף על המחקר האקדמי המדויק ולכן , לרוב גם יובשני , קמצוץ שאר רוח , היא קשה ומתישה . אני עצמי התנסיתי מעט בכתיבה כזו בחלקים מספרי על נשים בתלמוד ובחלקים מספר שכתבתי במשותף עם שלום רצבי על שיחות חולין בתלמוד . אולם , עיקרם של חיבורים אלה הוא ניתוח צורני ורעיוני של סיפורי התלמוד , שבהם כאלה העוסקים ברגשות , והסקת מסקנות לגבי ערכים ותפיסות חברתיות המתבטאות בהם , ולא הוצע בהם כל עיון פסיכולוגי . ספר זה מתמקד בסיפורים תלמודיים על רגש שהוא שלא בטובתנו , השכיח ביותר בקרב בני אדם – רגש הצער . גם כאן כבחיבוריי הקודמים , נקטתי בחקר הסיפורים גישה של קריאה ביקורתית , שמטרתה לעמוד על מה שיונה פרנקל כינה אחדות של תוכן וצורה . במילים אחרות : לעמוד על התכונות הספרותיות של המקורות – מבנה , סגנון ולשון , ולחשוף מתוכן את המשמעויות . במקרים אחדים לא הסתפקתי בחשיפת המשמעויות אלא ניסיתי להסביר אותן על פי המציאות החברתית והמרחב התרבותי שבו נוצרו המקורות . ועוד : לגבי סיפורים לא מעטים ובעיקר אלה הכלולים בפרק השני , שעניינם ביטויי צער קיצוניים ביותר , חשתי כי הם ראויים לניתוחים פסיכולוגיים שייעשו בידי מומחה . לפיכך נכללו מספר ניתוחים כאלה , שנכתבו בידי איש מקצוע בתחום חקר הנפש , בנספח שבסוף הספר . הבחירה שלי לעסוק בביטויי הצער בתלמוד נבעה מכך , שהצער הוא 11 ראו ולר תשנ"ג ; תשס"א . 12 ראו ולר ורצבי . 2007
|
|