|
|
עמוד:7
מבוא יותם בנזימן מעשה במרצה ישראלי שנסע ללמד בארצות הברית . "ההרצאות , " הוא אמר באנגלית רהוטה לקהל שומעיו , "תתקיימנה בימי השבוע הזוגיים . " הקהל כולו נעץ בו עיניים משתוממות ושתק . רק אז חלפה בתודעתו של המרצה המחשבה ששני , רביעי ושישי הם ימים זוגיים רק עבור דוברי עברית . באנגלית אין ל Monday דבר וחצי דבר עם המספר שתיים , ול Wednesday אין כל קשר לארבע . עבור דובר העברית , לעומת זאת , ימי השבוע נמנים והולכים . אפשר לומר שדובר העברית - ימיו ספורים . זוהי כמובן הלצה , אולם רק למחצה ; שכן אף אם אין דובר העברית עומד לכלות מן העולם ( וזו משמעותו האמתית של הביטוי " ימיו ספורים , ( " הרי אפשר בהחלט לטעון שתודעת הזמן שלו שונה מזו של דובר האנגלית , והיא מגולמת בשפה שהוא דובר . יש לו מודעות וקשב לזמן החולף ולרצף הנוצר בו . דובר האנגלית , לעומת זאת , קשוב ( בין השאר ) להווה המתמשך - זה המצוין באמצעות הסיומת . ing את מצב התודעה המגולם בקשב לזמן הזה היטיב לתאר דויד גרוסמן בספר הדקדוק הפנימי ; אלא שהדקדוק הפנימי שם אינו רק פנימי , אלא גם נזקק לצורות שאינן עבריות , כמו "חולמינג . " ימיו של דובר העברית ספורים עוד מבראשית . הלוא שני , רביעי ושישי אינם רק ימיו של השבוע הנוכחי . הם נקראים על שמם של ששת ימי בריאת העולם . הנה אפוא משהו על כוחה של העברית כשפת תרבות . המילים המציינות את הימים , מילים יומיומיות , מגלמות מבלי משים את רובדי העומק המשוקעים בעצם הגייתן . דובר העברית אינו צריך להתאמץ כדי ליצור זיקה בין שפתו הדבורה לבין מקורותיה התרבותיים וההיסטוריים . השפה היא שפת תרבות בעצם השימוש שלנו בביטויים שמהם היא מורכבת . דומה אפוא שאנחנו דוברים את שפת התנ . ך" כשהילד אומר לחבריו : "אני הולך הביתה , " אין הוא צריך לדעת שהמילה "הביתה" מופיעה בתנ 18 ך" פעמים . אין הוא צריך לתת את דעתו על כך שהצורה הזאת , שמשמעותה "אל הבית , " שימשה - ומשמשת - גם במילים אחרות שהוראתן לבוא אל מקום , כמו "החדרה , " "הרחובה" או "ארצה . " וכשכולנו מדברים דבר יום ביומו על העולים ארצה רק מעטים מאתנו נותנים את דעתם על הביטוי עתיק היומין הזה ועל משמעויותיו - הן הגיאוגרפיות הן הערכיות . כבר בספר בראשית , כבר בסיפורי האבות , כנען היא הארץ שאליה עולים , ומצרים היא הארץ שאליה יורדים . האומנם אנחנו דוברים את שפת התנ"ך ? אם כך הדבר - מדוע מתקשים כל כך הילדים בהבנת הנקרא ובלימודי המקרא ? ומדוע נאלץ משרד החינוך להודיע קבל עם ועדה ( עוד ביטוי שמקורו מקראי , במלכים ב טו , י - שם ללא המילה "ועדה ( " שהוא מבקש מן המורים שלא להיענות ליוזמות החדשות לתרגם את התנ"ך
|
|