|
|
עמוד:13
ליהודי פרנקפורט על רקע פרשה היסטורית משנת , 1614 עולות כמה אנלוגיות מרומזות לעליית היטלר , על רקע גרמניה של שנות העשרים והשלושים . עד , 1946 כמסתבר , לא העלה התיאטרון העברי , הארץ ישראלי , מחזה מקורי כלשהו על נושא השואה . בין השאר גם בגלל העובדה שבאותן שנים , במהלך המלחמה ולאחריה , עדיין לא עמדו לרשות המחזאים הכלים והחומרים , לרבות פרספקטיבה היסטורית , ההולמים נושא כה טעון ומשמעותי . גם היחס לשואה בשנות הארבעים , בתקופת ה'יישוב , ' שהיו בה , בצד המודעות והרגישות בקרב הציבור , מוסדותיו ומנהיגיו , גם לא מעט מבוכה ואי וודאות , השפיעה בעקיפין על היכולת של מחזאי לכתוב דרמה רלוונטית ומגובשת . ההד היחיד כמעט לאירועי הזמן בא לידי ביטוי בתוכניות השונות של תיאטרון ' המטאטא , ' בעיקר בפזמונים של נתן אלתרמן : כגון שיר מחאה על גורלו של ילד יהודי בעולם ציני ואכזר שבו שולטים חוקי הגסטפו , פארודיה על תורת הגזע הנאצית ועל הסכמי מינכן , או שיר הלל למתגייסים לצבא הבריטי ולבריגדה היהודית ולמאבק של הצבא האדום בפולש הנאצי . גם בכמה מחזות קצרים בנוסח המסכת שנכתבו למורים ולילדים ביוזמתה של הקרן הקיימת , וכונסו בקובץ ספר המסבות ( תש"ו ) השואה נוכחת ברקע כגון , " שואת ישראל בגולה צועקת אלינו , אל כל אחד מאתנו : קום ובנה ! קום וגאל ! הכן מולדת לבני בלי מולדת" . ( 148 ) במחזה אחר מזכירים את הטלאי הצהוב . קוראים פרקי שירה ' על גיטו וארשה השרוף' ( שם , ;( 37-35 או פוגשים סבתא ניצולת שואה ( שם , ( 134 ועוד . רק ב , 1946 לאחר המלחמה , הועלה לראשונה בתיאטרון ' הבימה' מחזה ראשון בנושא השואה - הבשורה ( פורסם בשם כן ירבה ) מאת אהרון אשמן . גיבור המחזה , ניצול שואה , עולה לארץ ישראל . זכר אשתו ובתו שניספו בשואה מלווה אותו תמיד . " הכול נקבר בקבר הגדול - ששה מיליונים , " הוא אומר . רק לאחר שהוא יוצא למסע ליישוב חדש בגליל וחווה את המפגש עם נופה של הארץ , ולאחר שגיסתו יולדת בת הנראית כה דומה לחנה'לה בתו , הוא חוזר לעצמו ופותח בחייו דף חדש . ארץ ישראל והדור החדש , בבחינת 'כן ירבה , ' הם ה'בשורה . ' עם זאת , מסתבר , שבמהלך שנות השלושים והארבעים הרבה התיאטרון העברי להתייחס לנושא מזווית שונה אבל רלוונטית באותה מידה . מדובר בכמות לא מבוטלת של מחזות מתורגמים , שהוצגו או פורסמו , שיש בהם השלכות ברורות למציאות האקטואלית . ' הבימה' העלתה בשנים
|
|