|
עמוד:11
הסי ודום וי צירתו בפתח הספרות היוונית , שהיא ראשית הספרות האירופית , עומד האפוס * ודאי שקדם לו השיר הלירי , העממי , שהרי אץ אט יכולים לתאר לעצמנו את האדם ללא צעקת כאב או קריאת-גיל המתלבשות בביטוי פיוטי אינסטינקטיבי , וכן ודאי , שקדם לו סיפור-אגדה על אל , על מקום קדוש , על מעשה נס , אבל כל זה שייך ליצירה העממית , לספרות שבעל פה , ואבד בנבכי הדורות הקדומים , או נבלע ביצירה האמנותית . התגלותה הראשונה של הספרות היוונית הגדולה היא אפוא האפוס . ולא רק את ראשונותו של האפוס יש לציין , אלא גם את דבר הופעתו שלם ומוגמר בתכונותיו האמנותיות , בניבו , בסגנונו , במקצביו , באמצעיו ובסגולותיו הפיוטיים . כאתיני מראשו של זורם הוא מופיע מתוקן ומשוכלל ומהודר בכל הדר , ולא ניכרו בו סימני גידול והתפתחות . במרחקי הימים אבדו ונמחו עקבות הגילויים והגלגולים , שוודאי עברו עליו בדרך היווצרותו והשתלשלותו ושקדמו ל'גמר היצירה / העומדת לפנינו ומקסימה אותנו בפארה ובריאותה . אולם האפוס היווני שני פנים לו מראשיתו , פנים שונים זה נסה מבחינת מחוז מוצאו , מהותו , תוכנו , היקפו והרוח הכללית המפעמת אותו -,וייאמר כבר מהתחלה-גם מבחינת הערך הספרותי , עד שאפשר לומר , כי אין כאן אלא 'שיתוף השם , ' בייחוד מה ששייך לשירה 'מעשים וימים / האפוס האחד הוא אפוס הגיבורים של הומירוס , האיליאם והאודיםיה . אפוס זה מגלם ומבטא את שאיפתו הרומאנטית של האדם למ & גב , לאידיאלי , את צמאו לעלילות גבורה , לנצחונות ולכיבושים גדולים , את תשוקתו לחבוק זרועות עולם , להשיג ולהכיר פלאי תבל וקסמיה הרבים . נושא האפוס הזה הוא היגיבור / שהוא בבחינת 'ותחסרהו מעט . ' גיבור זה יש לו מהלכים בין אלים ובין נימפות ובין שאר יצורי פלא , הממלאים את חלל העולם . רגשותיו הם בעלי ממדים גדולים ומוגדלים ביותר , והם סוחפים בעצמתם ובתוקפם ומשמשים כוח מניע לעלילות גבורה בלתי מצויות . וברקע הכללי של העולם העשיר הזה קיימת תחושת יופי כבירה , הרגשת הזוהר והקסמים הנסוכים בבריאה כולה . יופי זה מקיף את
|
|