|
עמוד:5
הק דמה בתרגומי זה להסיודוס , כמו בתרגומי לשירים ההומיריים , לא נתכוונתי למלא את צורכם של החוקרים , אלא לתת בידי הקורא את כתביו של המשורר היווני בשלמותם , שיקרא בהם להנאתו . מכל מקום הקפדתי ? לשמור על רוחם של הדברים ולדקדק בתרגומם עד כמה שהדבר ניתן להיעשות בתרגום פיוטי ושקול . מאותו טעם צמצמתי בהערות לעניין הנוסח , בהצעות המלומדים לתיקונים , להשמטות וכוי . שורות שהחוקרים « סופקים אם הן משל הסיודוס , ניתנו , כנהוג , בסוגריים , וחילוף מקומם של חרוזים צוץ על ידי המספרים שבצדם . המבוא וההערות באים להסביר את היצירות בהסבר כללי ולפרש את העניינים הטעונים פירוש , אך לא ראיתי צורך להביא בדברי הבאות ולגבב מראי-מקומות למקורות , שמהם שאבתי את הדעות ואת הידיעות . תעתיק השמות הפרטיים נעשה גם בתרגומי זה בצורה ובמבטא הקרובים ביותר אל המקור . השמות הפרטיים המרובים שובצובתוך ההכסא ? מטר העברי בהטעמתם המקורית , ואפילו היא חלה על ההברה השלישית שלפני סוף המלה ( יוצא מן הכלל השם אולמפום , המקובל בלשוננו בצורה זו , ולא אולמפום . ( הטעמתם של השמות הפרטיים סומנה במתגים , כדי שלא לתת מכשול לפני קורא האפוס במשקל הנכון . הקריאה בהכסאמטר בדרך כלל אין היא דורשת מן הקורא שיהא מעקם את קריאתו הרגילה , ולא שיהא משנה מהטעמתה לפי הדקדוק . בעניץ המקצב הוספתי ללכת בדרך שקבעתי לעצמי עם תרגומי הראשונים מיוונית , לפני קרוב לעשרים וחמש שנים . על כמה עיקרים של יצירת ההכםאמטר העברי העירותי בהרצאתי 'מבעיות הריתמוס והמשקל בשירה העברית החדשה , ' שהרציתי בכינוס העולמי למדעי
|
|