|
|
עמוד:13
ו"דמוקרטיה" מתרוקנת מתוכן במצב שבו לפוליטיקאים יש מונופול על הקביעה מיהו העם ומה רצונו . מה שהפך את ההתעוררות האזרחית בקיץ 2011 לאירוע חשוב כל כך - ולאירוע שקשה כל כר לשער מה יהיו תוצאותיו העתידיות - הוא הניסיונות לשרטט את מילון המונחים החשובים באמת בפוליטיקה בישראל , ולהצביע על כך שהשימוש הרווח במונחים הללו אינו משרת את כלל הציבור . * * לקסיקון המחאה מבקש להמשיך לעבות את המלאכה שהחלה בקיץ . 2011 המאמרים והדימויים בספר לא מציגים סדר יום פוליטי - או לפחות , זהו לא העניין המרכזי שעומד בהם על הפרק - אלא מפתחים מושגים שיכולים להקנות בסיס מוצק יותר לשפה ולמעורבות פוליטיות מסוג חדש . הלקסיקון בוחן מושגים מוכרים שמובניהם השגורים נפרמו והתערערו בעקבות המחאה . הוא מציג הגדרות חדשות למושגים ישנים ומציע להכניס למילון הפוליטי מושגים חדשים המאירים תופעות שנותרות לא פעם עלומות בשיח הפוליטי הקיים . מטרתו היא לחלץ מתוך השיח הפוליטי שנוצר במהלך ההתקוממות האזרחית כקיץ שעבר ובעקבותיה אבני יסוד , צפויות יותר וצפויות פחות , שיאפשרו להמשיך להרחיב את הדמיון הפוליטי ואת תחום המאבק האזרחי . המחאה היתה אקלקטית ומבוזרת , וכמוה גם הלקסיקון הנוכחי . הכותבים והכותבות של הערכים השונים מגיעים מתחומי ידע מגוונים ופעילים במסגרות אקדמיות , אזרחיות ואמנותיות שונות . ההנחה המתודולוגית שהדריכה אותנו היתה שרק שילוב כוחות כזה - בין דיסציפלינות , בין חשיבה תיאורטית לניסיון אקטיביסטי , בין הטקסטואלי לוויזואלי ובין המשגה ליצירה - יכול לאפשר הבנה מעמיקה של תופעות פוליטיות בכלל , ושל ההתקוממות האזרחית בישראל בפרט . הפוליטיקה , כך אנחנו מאמינים , אינה שקולה למושאים אחרים של מחקר מדעי . העניין הפוליטי , מעצם טבעו , לובש ופושט צורה , ודפוסי הפעולה וצורות הארגון החברתיות שבהם הוא מתגלם בכל רגע נתון לעולם אינם סוף פסוק . את הדינמיות , החדשנות והיצירתיות שמאפיינות את העשייה הפוליטית - וגם את השלטון הפוליטי - קל מאוד להחמיץ אם מתעקשים לחשוב על הפוליטיקה אך ורק מבעד למוסדות , לטקסים , להסדרים ולאידיאולוגיות שעימם היא מזוהה בדרך כלל , ואך רק באמצעות צורות הניתוח המוסמכות שלה . מחשבה ומחקר המחויבים להבין את הפוליטיקה כפי שהיא באמת חייבים להיות , לפחות במידה מסוימת , אקספרימנטליים . זו העמדה שהובילה אותנו מצד אחד לאמץ
|
|